האם דירת המגורים שלכם מוגנת בעת הליכי חדלות פירעון? מדריך

לאורך שנים רבות העניק המשפט הישראלי ערך מיוחד לדירת המגורים של אדם המצוי בהליכי פשיטת רגל. בית המשפט הגדיר את מעמדה של דירת המגורים בלשון זו: "לבית המגורים של אדם יש ערך מיוחד היוצר זיקה חזקה בין הבית לבעליו. אדם משקיע בביתו, מזמנו ומרצו, ובין קירותיו טמונים זיכרונות עליהם הוא מתפרק בשעות קשות כמו בשעת שמחה. לביתו של אדם יש קדושה בעיניו, הוא כבודו ומבצרו, בו הוא מפתח את אישיותו ואת זהותו ובו הוא מוצא את חירותו ופרטיותו ושם הוא חש אדון לעצמו" (פס"ד ע"א 2000/01 בן בסט נ' הנאמנה בפשיטת רגל על נכסי בן בסר).

בעבר, פקודת פשיטת הרגל העניקה הגנה ברורה לדירת המגורים של החייב באמצעות חוק הגנת הדייר. לפי החוק, כאשר אחד מבעלי הדירה נקלע להליכי פשיטת רגל ודירת המגורים נמכרה לצורך מימוש החוב שלו, היא נמכרה ביחד עם החייב ושאר בעלי הדירה כדיירים מוגנים.

בשל הדיירות המוגנת, רוכשי הדירה לא היו יכולים לעשות שימוש בנכס, ולכן שווי הדירה הפך לנמוך בהרבה משוויה בשוק. בצורה כזו, ניתנה לחייבים האופציה לממש את הדירה שלהם במחיר נמוך מאוד, באמצעות בני זוגם או בני משפחתם, ולמנוע מהנאמן מלמכור אותה בשוק החופשי.

חוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף בספטמבר 2019, והחליף את פקודת פשיטת הרגל, ביטל את ההגנה על דירת המגורים שהעניק לה חוק הגנת הדייר. מכאן שאין כל הבחנה אם זכות החייב בדירת המגורים רשומה בלשכת המקרקעין ובין אם לאו - דירתו תימכר כדירה פנויה לצורך מימוש החוב שלו. יתרה מכך, גם אם מחצית מהדירה רשומה על שם בן או בת הזוג של החייב, ניתן לחייב גם אותם לעזוב את הדירה בעת מכירתה, ללא זכות לדיירות מוגנת.

אכן כן. חוק חדלות הפירעון עדיין שומר על מעמדה המיוחד של דירת המגורים. החוק קובע כי אם הנאמן ידרוש למכור את דירת המגורים של החייב שהוגדר כחדל פירעון, עליו לקבל את אישור בית המשפט לכך, והמהלך יבוצע רק לאחר שלחייב ולנושים ניתנה הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הציב תנאים מצטברים שרק אם כולם מתקיימים אזי בית המשפט יאשר את מכירת דירת המגורים:

1. אם התועלת שתצמח לנושים ממכירת הזכות בדירה גוברת על הנזק שייגרם לחייב.
2. אם אין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת, שפגיעתה בחייב פחותה.
3. אם לחייב ובני משפחתו הגרים עימו יהיה מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם או שהועמד לרשותם סידור חלופי לתקופה שיקבע בית המשפט.

אם ראה בית המשפט כי לא תצמח שום תועלת לנושים ולחייב ככלל ממכירת הדירה, הדירה לא תימכר.

הגנת הדיור החלופי המוצגת בסעיף 3 נועדה לתת מענה לחששות של חייבים מלהיכנס להליכי חדלות פירעון, שיכולים להטיב עמם מאוד, רק כדי לא לאבד את דירת המגורים. תקופת המינימום שנקבעה בחוק לדיור חלופי היא תקופה של 4 שנים ובסמכות בית המשפט אף לקצרה או להאריכה מעבר ל-4 שנים, בהתאם לתוכנית הפירעון של החייב. במקרים חריגים ומיוחדים הדיור החלופי ייתכן אף שיינתן לחייב לכל ימי חייו של היחיד - כל מקרה נבדק ונבחן כמובן לפי נסיבותיו.

בין שיקוליו של בית המשפט בבואו להאריך את התקופה של הדיור החלופי הם:

1. גילו של החייב ובני משפחתו הגרים עמו, ובכלל זה קרבתו לגיל הפרישה;
2. נסיבותיהן האישיות של החייב ובני משפחתו הגרים עמו
3. צורכיהם הנוכחיים והעתידיים
4. מצבם הבריאותי.

לביטול הזכות לדיירות מוגנת מטרה ברורה - להניא חייבים, במיוחד זוגות צעירים עם פוטנציאל השתכרות המחזיקים בדירת מגורים, מלהגיש בקשה לחדלות פירעון ולנסות אמצעים אחרים לפירעון חובותיהם לפני שיפנו לחדלות פירעון בתור ברירה אחרונה.

פנו לייעוץ משפטי. עורך דין המתמחה בחוק ובפסיקה הקיימת יידע להעריך לפי הנסיבות הספציפיות שלכם (גודל החוב, כושר ההשתכרות, שווי הדירה ועוד) מה צפוי להיות מעמדה של דירת המגורים ולסייע לכם להחליט בצורה שקולה האם פתיחה בהליך חדלות פירעון עלולה להביא לאובדנה.

עו"ד רים שדאד-קופטי היא עורכת דין ותיקה ומומחית בתחום פשיטת רגל, חדלות פירעון, הוצאה לפועל ונדל"ן.

053-2312686

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.