הידעתם? אפשר לחייב בעל אלים לשלם פיצויים לבת הזוג

תופעת האלימות במשפחה היא תופעה שהולכת ומתעצמת בשנים האחרונות, ובתקופת הקורונה היא הולכת ומסלימה אף יותר. מצד אחד, אנו הופכים להיות מודעים להשלכותיה הקשות ביותר על החברה ומצד שני, החברה מתקשה מאוד למגר אותה. זוהי תופעה המלווה אותנו, ואין מנוס אלא למצוא את הדרכים המתאימות והיצירתיות למגר ולשרש אותה באמצעים בלתי שגרתיים.

במטרה להעלות את רמת המודעות לתופעה, ובמטרה לסייע לנשים הסובלות ממנה לממש את זכויותיהן, מן הראוי לשים את הדגש על מנגנון הפיצוי הקיים בבתי המשפט הישראלים בגין נזקים הנגרמים בשל האלימות במשפחה, צד בצד הליכי הענישה הפלילית.

כלומר, לאשה הסובלת מאלימות מצד בן הזוג (או הגרוש לצורך העניין), וכן לנשים שסבלו מאלימות כזו בעבר, עומדת הזכות לתבוע את המזיק בבית המשפט, ולהיאבק על זכותן לקבל פיצויים על הנזק שנגרם להן במסגרת הליך אזרחי. מדובר בפיצוי בגין נזקים מסוגים שונים, שהם תוצאה של אלימות על כל סוגיה, בין אם עסקינן באלימות פיזית, נפשית, מילולית או כלכלית. ראשי הנזק העיקריים שניתן לקבל בגינם פיצוי כוללים הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, החזר הוצאות רפואיות, אחוזי נכות ואובדן כושר עבודה, כאב וסבל.

החוק מעמיד בפני נשים הסובלות מאלימות במשפחה 2 אפשרויות לתביעת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להן: תביעה אזרחית נגררת לפלילים ותביעה אזרחית רגילה.

תביעה אזרחית נגררת לפלילים היא תביעה שניתן להגיש לאחר שבן הזוג האלים הועמד לדין הורשע בהליך פלילי. זהו הליך ייחודי, המתקיים בפני אותו מותב שיפוטי שהרשיע את בן הזוג האלים, וללא צורך לעבור לערכאת שיפוט אזרחית. כלומר, אותו הרכב שופטים שדן בעניינו של בן הזוג האלים, וכבר נחשף לחומר הראיות ואף הכריע כבר בחבותו ואחריותו של הבעל האלים לנזקיה של האישה בתור קורבן עבירת אלימות, הוא זה שידון גם בתביעת הפיצוי.

מכאן, שבהליך זה אין צורך להוכיח את אלימות בן הזוג, אלא להתרכז בהוכחת הנזקים שנגרמו לאשה, ולכמת את הפיצויים הכספיים המגיעים לה בגינם.

הוכחת הנזק נעשית בידי מומחים שונים, המחווים את דעתם בפני בית המשפט. את חוות הדעת בעניינים שברפואה, בין אם הנזק שנגרם הנו פיזי ובין אם הנו נפשי, מגישים לבית המשפט ביחד עם כתב התביעה. חובה לצרף לכתב התביעה גם את כתב האישום הפלילי ואת פסק הדין המרשיע, ולהגיש הכל לבית המשפט בתוך 90 ימים מיום שפסק הדין הפך לחלוט.

האפשרות השנייה העומדת בפני נפגעת מאלימות במשפחה היא להגיש תביעה נזיקית במסלול האזרחי הרגיל. תביעה כזו ניתן להגיש בין אם התנהל הליך משפטי פלילי נגד בן הזוג האלים ובין אם לאו. במסלול זה יש להוכיח את האלימות של בן הזוג, ולא רק את הנזקים שהאלימות גרמה. כלומר, יש להגיש לבית המשפט המוסמך ראיות שיוכיחו את חבותו של בן הזוג המזיק ואת אחריותו לנזקים.

ראיות אלה יכולות להיות מסמכים רפואיים המעידים על הנזק, תיעוד קולי או חזותי (תמונות, וידאו וכדומה) המעידים הן על האלימות והן על נזקיה, תלונות שהוגשו למשטרה וגורמים מוסמכים אחרים, כגון עו"סים וגורמי טיפול שונים, עדי ראייה לאלימות, וכדומה.

תביעות נזיקין אזרחיות בגין אלימות במשפחה נדונות בבית המשפט לענייני משפחה. לכן, בית המשפט הוא הממנה את המומחים שיתנו את חוות הדעת המתאימה, והוא גם הקובע האם בכלל יש צורך בחוות דעת כזו.

זאת, להבדיל מהליך של תביעה נזיקית רגילה ותביעה נגררת לפלילים, שם חובה לכרוך את כתב התביעה בחוות דעת מומחה בכל שאלה שבמומחיות לרבות בעניין שברפואה.

החוק אינו קובע עוולה ספציפית שתחייב את הבעל האלים לשלם פיצויים לאשה המוכה. לכן, יש לבסס את התביעה על עוולות אחרות ולהוכיח את התקיימותן. למשל, דרישת פיצוי בגין נזק שנגרם בשל עוולת תקיפה, או, לחלופין, עוולת פגיעה בפרטיות, עוולת פגיעה באוטונומיה וכדומה.

פירוש הדבר שיש לבחור את העוולה שתתאים לנסיבות כל מקרה לגופו, כך שנסיבות אלה יסייעו בהוכחת העוולה. מומלץ, לכן, לקבל ליווי משפטי של עורכת דין המתמחה הן בנזיקין והן במקרי אלימות משפחה, על מנת שתוכל לגבש כתב תביעה מתאים, שיאפשר גם למקסם את גובה הפיצוי האפשרי.

משרד עורכי דין אחמד ונור רסלאן מתמחה בליטיגציה פלילית/אזרחית/מנהלית ומשפט מסחרי

טלפון: 053-9428100

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי בידי עורך דין. האמור מעניק מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואף לא חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.