כל מה שצריך לדעת על התפרצות מחלה נפשית בזמן השירות הצבאי

נכון להיום חיים בישראל למעלה מ-100 אלף נכי צה"ל, כשרבים מהם סובלים מנכות על רקע נפשי. אלו האחרונים סבלו מהתפרצות של מחלה נפשית בזמן ששירתו בצה"ל והצליחו להוכיח שההתפרצות נבעה כתוצאה מהשירות. מעמדם הייחודי של נכי צה"ל נקבע בשנת 1959 בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), המשמש את משרד הביטחון בבואו להחליט האם חייל שהגיש תביעה להכרה בנכותו, אכן עונה לתנאים הבסיסיים להכרה בנכות. אחד התנאים הבסיסיים ביותר הוא קיומו של "קשר סיבתי" בין השירות הצבאי לבין הנכות.

ישנן תביעות רבות להכרה בנכות שהדיון בהן אינו ממושך במיוחד, שכן קשה להטיל ספק בנוגע לקשר סיבתי בין השירות הצבאי לבין הפגיעה שגרמה לנכות. כך לדוגמה, אם חייל בשירות סדיר נפצע ברגליו בתאונת אימונים והפך לנכה, רוב הסיכויים שתביעתו לקבל הכרה כנכה צה"ל, לא תתקל במכשולים משמעותיים.

בניגוד לנכות פיזית, שקל מאוד לקשר בינה לבין האירוע שהתרחש בזמן השירות, נכות על רקע נפשי מהווה אתגר משמעותי יותר. זאת כיוון שמחלה נפשית מוגדרת לא אחת כמחלה קונסטיטוציונלית, כלומר מחלה הטבועה בנפשו של האדם. לאור זאת, בית המשפט העליון הגדיר שלושה מקרים שבהם ניתן יהיה לקשור את ההידרדרות הנפשית לשירות הצבאי בקשר סיבתי.

בדיוק כפי שישנם מקרים שבהם יהיה פשוט יחסית לקשור בין האירוע לנכות הפיזית בקשר סיבתי, כך גם ישנם מקרים שבהם יהיה פשוט יחסית להוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין תנאי השירות להתפרצות המחלה הנפשית. הכוונה היא בראש ובראשונה לחיילים הסובלים מהפרעה פסיכיאטרית שקל מאוד לקשר לאירוע שלא יכול היה להתקיים בחיים האזרחיים: אם לדוגמה לוחם בשירות סדיר סבל מהידרדרות במצבו הנפשי לאחר שהשתתף בקרב עקוב מדם, ככול הנראה יהיה קל יותר להוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין השירות לבין ההידרדרות הנפשית.

במילים פשוטות, כל עוד המחלה התפרצה על רקע אירוע בודד או רצף של אירועים שנחשבים לייחודיים באופן מובהק לשירות הצבאי ובכלל זה פעילות במקום חריג ורווי מתח, סדרת אימונים או קרב, יהיה קל יחסית להוכיח שהתקיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי להתפרצות המחלה הנפשית.

לצד האירועים שנחשבים לייחודיים לשירות הצבאי, ישנם אירועים שאמנם אינם בהכרח ייחודיים לשירות בצה"ל אך בכל זאת מוגדרים כאירועים חריגים שעשויים להוביל להידרדרות נפשית. דוגמה טובה לאירוע שכזה, ניתן למצוא בפסק דין רע"א 4949/18 שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון.

במקרה הספציפי הזה, חייל שסבל מפציעה בברך ושירת כקצין רכב בבסיס חיל האוויר, השתבץ לעבודה בתור נהג אוטובוס בשל אילוצי כוח אדם. הנהיגה באוטובוס החמירה את הפציעה בברך ובעקבות הכאבים החמורים, התייצב החייל בפני וועדה רפואית והצליח להשיג פטור מנהיגה באוטובוס. על אף הכאבים והסבל ולמרות הפטור, מפקדיו לא הסכימו לשחרר אותו מתפקידו כנהג ואף איימו עליו שאם יסרב להמשיך לנהוג באוטובוס, הם יעבירו אותו בסיס והוא יצטרך לשרת מעבר לקו הירוק. בעקבות הלחץ הנפשי שהיה שרוי בו, מצבו הנפשי הידרדר מאוד ובסופו של דבר הוא אובחן כסובל מהפרעה דו-קוטבית.

במקרה הנ"ל, בית המשפט העליון פסק כי משום שמדובר על אירוע חריג ומיוחד ביחס לשירות הצבאי שאליו הורגל החייל, יש להכיר בו כנכה צה"ל. המשמעות היא שלולא ספג יחס קשוח שכזה מצד מפקדיו, ככול הנראה מחלתו הנפשית לא הייתה מתפרצת.

עד כה עסקנו בשני סוגים של אירועים: אירועים הייחודיים לצה"ל ואירועים שאינם ייחודיים לצה"ל אך נחשבים לחריגים. לצד אלה, ישנו אירועים נוספים שלא נופלים באף אחת מהקטגוריות. הכוונה היא לשלל מצבים שמבחינה אובייקטיבית לא נתפסים כחריגים או מלחיצים במיוחד ושאינם בהכרח ייחודיים לצה"ל. אך למרות כל זה, עדיין הובילו להידרדרות משמעותית במצבו הנפשי של החייל.

מטבע הדברים, הסוג השלישי מהווה את האתגר המשמעותי ביותר בבואנו להוכיח קשר סיבתי. עם זאת משרד הביטחון לא אחת מכיר בחיילים כנכי צה"ל גם אם מחלתם הנפשית התפרצה בתגובה לחוויה סובייקטיבית. במקרים האלו, יש להוכיח שעצם השירות הצבאי על המתחים, הפחדים והלחצים הכרוכים בו, הוביל להתפתחות של מצב דחק קיצוני וחריג בנפשו של החייל, כשהדגש הוא על החוויה הצבאית ולא בהכרח על אירוע ספציפי או רצף כלשהו של אירועים שיתכן והיו גורמים ללחץ נפשי חמור אצל כל אדם נורמטיבי.

כפי שניתן להבין, גם במקרים שבהם לכאורה הקשר בין ההידרדרות הנפשית לבין השירות הצבאי רופף בלבד וגם במקרים שבהם לא ניתן להצביע על אירוע מסוים שהוביל להתפרצות המחלה הנפשית, עדיין יתכן שניתן יהיה לקבל הכרה כנכי צה"ל.

לאור זאת, אם חלילה חוויתם הידרדרות במצבכם הנפשית בזמן השירות הסדיר בזמן ששירתם בצבע הקבע או בזמן שהייתם במילואים, אל תהססו לקבל הכרה וליהנות מההטבות השונות המגיעות לכם על פי חוק. תחת זאת צרו קשר ותאמו פגישת ייעוץ עם עו"ד המתמחה בליווי חיילים בתביעות מול משרד הביטחון ויפה שעה אחת קודם.

עורכת הדין שירן צמח

טלפון 072-3234997

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד