מה קורה מאחורי הדלת? כל מה שצריך לדעת על ועדה רפואית בביטוח לאומי

הוועדה הרפואית היא גוף "מעין שיפוטי", אשר תפקידו לקבוע את אחוזי הנכות של העומד בפניה. אל הוועדות הרפואיות מגיעים כל מי שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה, או כל מי שעומד בתנאי הסף לקבלת קצבת נכות כללית. בוועדה הרפואית נקבעים אחוזי הנכות של הנפגע, וכפועל יוצא מכך גובה הקצבה לה הוא זכאי. כמו כן, הוועדה לנפגע עבודה תדון גם בקשר הסיבתי בין התאונה לנכות. כך למשל, יתכן שאחוזי הנכות של הנפגע יופחתו מפני שכבר סבל מבעיה רפואית דומה טרם התאונה. לוועדה הרפואית שני דרגים: "ועדה רפואית" (ועדה מדרג ראשון) המורכבת מרופא אחד ומזכיר ועדה, ו"ועדה רפואית לעררים" (ועדה מדרג שני) המורכבת ממזכיר ועדה ושלושה רופאים, כאשר לפחות אחד מהם עוסק בתחום הפגימה.

הוועדה מהדרג הראשון היא הערכאה הראשונה בפניה יעמוד המבוטח, הכוללת שלושה שלבים:

1. זיהוי קצר של הנפגע
2. טענות הנפגע ותיאור הליקויים מהם הוא סובל
3. בדיקה רפואית (רק אם רלוונטי)

בסמכות הוועדה להפנות את הנפגע לבדיקות חיצוניות, כמו למשל בדיקת שמיעה, ואף לבקש חוות דעת רפואית של רופא מומחה נוסף, כאשר מדובר באדם הסובל משתי פגיעות או יותר ולא כולן נמצאות בתחום המומחיות של רופא הוועדה.

ועדה מדרג שני היא ועדה רפואית לעררים וכאן מדובר למעשה בערכאה שנייה, הדנה בערעור על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון. הוועדה כוללת מזכיר ועדה ושלושה רופאים, כאשר לפחות אחד מהם בתחום הפגימה. גם במקרה זה הוועדה מורכת משלושה שלבים: זיהוי, תחקור ראשוני קצר בדבר הליקויים ו/או הפגיעה, וביצוע בדיקה רפואית, אם נדרש. גם במקרים אלו לוועדה יש את הסמכות להפנות את הנפגע לקבלת חוות דעת חיצונית וכן לבדיקות נוספות.

בוועדות יושבים רופאים אשר אינם עובדי המוסד לביטוח לאומי, אולם הם מקבלים את שכרם מהמוסד. יש לשים לב שעל החלטת הוועדה הרפואית יכול גם המוסד לביטוח לאומי להגיש ערעור, כאשר על החלטת הוועדה לעררים ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה, בשאלה משפטית בלבד, וברב המכריע של המקרים - אם הערעור מתקבל - יחזור עניינו של הנפגע לוועדה הרפואית שעל החלטתה הוגש הערעור על מנת שתתקן את הטעות. בית הדין אינו נוטה להתערב בעניינים שברפואה וההחלטה שמורה לוועדה הרפואית בלבד.

יש לציין שוועדה רפואית אורכת לעיתים מספר דקות בלבד, אך יחד עם זאת אין להקל ראש במעמד זה - שכן מדובר באירוע מלחיץ, בו נקבע למעשה גורלו של הנפגע, כאשר רופא זר מבצע בנפגע בדיקה רפואית, והנפגע נמצא ב"עמדת נחיתות" אל מול הרופאים בוועדה. יתרה מזאת, לא פעם "נפסק דינו של הנפגע" שלא בצדק, עוד בטרם השמיע את דבריו, ובמילים אחרות, רופאי הוועדה המקבלים את משכורתם מהמוסד לביטוח לאומי, לא שוללים את האפשרות שהנפגע הוא רמאי, שבכוונתו להונות את המוסד לביטוח לאומי ולקבל תגמולים שאינם מגיע לו - עם נקודת פתיחה כזאת, מומלץ לשקול בכובד ראש את האפשרות לייצוג משפטי על ידי עורך דין, שתפקידו הוא לוודא שהוועדה מתנהלת כסדרה ובהתאם לחוק.

בשונה ממה שאנשים עלולים לחשוב תפקידו של עורך הדין אינו מסתכם רק בסיוע מנהלתי למילוי מסמכים, ולא פעם נמצא כי התנהלותו מול המוסד לביטוח לאומי היא בעלת השפעה מכרעת, שבאה לידי ביטוי הכרת המוסד לביטוח לאומי בנכות, היקף אחוזי הנכות שיפסקו לנפגע, והתגמולים אשר יוענקו לו. עורך דין מנוסה מכיר את התקנות על פיהן נקבעים אחוזי הנכות על בוריין ויודע לזהות מראש את הבעיות שעלולות לעלות ולתת להן מענה נכון. עורך דין מנוסה יוכל להפנות את הנפגע למומחה הרפואי הנכון, במידת הצורך, על מנת לקבל חוות דעת רפואית אשר תוגש לוועדה הרפואית.

חברה העוסקת במימוש זכויות רפואיות לא יכולה להחליף את תפקידו של עורך הדין. על פי החוק, עורך הדין הוא היחיד שבסמכותו לייצג נפגע בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי ולדאוג שהכל מתנהל כשורה במהלך הוועדה. כמו כן, רק עורך דין יוכל להגיש ערעור מנומק היטב לבית הדין לעבודה ולייצג את הנפגע בבית הדין לעבודה.

עורך הדין אלדד חרש, פועל בתחום דיני הנזיקין כ-15 שנים ומייצג נפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה ותאונות שונות, בוועדות רפואיות ובערכאות המשפטיות השונות.

טלפון: 053-4756792

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד