שוקלים הליך חדלות פירעון? אלה השיקולים שכדאי לחשוב עליהם

כתבה זו מיועדת לכל מי שמתלבטים האם להיכנס להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בכתבה נסביר במה כרוך ההליך, מהם יתרונותיו וכיצד ניתן להעריך את גובה ההחזר ואת כדאיות ההליך

עו"ד שרי זוהר, בשיתוף zap משפטי
חדלות פירעון (צילום: ShutterStock)

נתחיל ונדגיש את העיקר, והוא, שהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי מקנה לאדם שצבר חובות ומתקשה להחזירם שקט נפשי רב. ראשית, הגדרתו של אדם כחדל פירעון מאפשרת להקפיא (בלשון העם) את הליכי ההוצאה לפועל שהוצאו נגדו, כולל עיקולים על הכנסותיו ועל חשבון העו"ש, כמו גם מגבלת חידוש רישיון נהיגה, שמעיבים בעיקר על חייו של החייב ואשר מונעים ממנו להתנהל לצורך קיום יומיומי עד הכניסה להליך.

את הבקשה לעיכוב הליכים בהוצאה לפועל ניתן להגיש מיד לאחר שהבקשה לכניסה להליך חדלות פירעון נקלטה במערכת, והאגרה בסך 1,590 שקל שולמה. וכך, בלעדי המשקולת של הליכי ההוצאה לפועל על צווארו, יכול חדל הפירעון לנשום לרווחה ולהתפרנס בכבוד, מבלי לחשוש שכל הכנסותיו יעוקלו ולא יתאפשר לו לשלם את ההחזר החודשי שייקבע לו בתוכנית הפירעון.

עוד בוואלה!

הידעת? פסיקה חדשה של העליון מצמצמת בחזרה את האפשרות לבקש הפחתת מזונות

לכתבה המלאה

מדוע האופן שבו נקבע צו התשלומים מקנה גם הוא שקט נפשי לחדל הפירעון?

מי שבקשתו להיכנס להליך חדלות פירעון אושרה, מקבל צו תשלומים המאפשר לו להחזיר לנושיו כמה שהוא באמת יכול. כלומר, ההחזר החודשי שהוא מחויב לו מותאם להכנסותיו, לאחר שנוכו מהן ההוצאות הקיומיות. לאורך כל תקופת הפירעון הוא יכול להיות שקט ובטוח שיהיה לו די צורכו לקיום השוטף שלו ושל מי שתלויים בו, מבלי שיצבור חובות חדשים.

האם ניתן לצפות מראש את משך הליך חדלות הפירעון?

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נחקק ב-2019 ומבטיח לחדל הפירעון שקט נפשי גם ואולי בעיקר, משום שהוא קוצב את ההליך בזמן. ההליך כולו אורך 4 וחצי שנים לכל היותר, ולעתים עשוי להסתיים קודם לכן

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נחקק ב-2019 ומבטיח לחדל הפירעון שקט נפשי גם ואולי בעיקר, משום שהוא קוצב את ההליך בזמן. ההליך כולו אורך 4 וחצי שנים לכל היותר, ולעתים עשוי להסתיים קודם לכן. בתוך תקופה של עד 18 חודשים מרגע קליטת הבקשה למתן צו פתיחת הליך, תקופה שבמהלכה על חדל הפירעון לעמוד בצו תשלומים חודשי, מתקיים דיון בבית המשפט בעניינו, במטרה לקבוע את תוכנית הפירעון המוגמרת שלו. כלומר, כמה יהיה עליו להוסיף ולשלם בהתאם ליכולותיו ולנכסיו, אם בכלל.

תוכנית הפירעון הסופית שנקבעת בדיון זה מוגבלת לתקופה של עד 3 שנים נוספות, לכל היותר, פרט למקרים חריגים שמוגדרים בחוק ובפסיקה. בסיומה, לאחר ששולמו הסכומים שנקבעו בדיון המכריע, זוכה חדל הפירעון בהפטר מלא ליתרת החוב, גם אם היתרה של החובות "על הנייר" עומדת על סכום גבוה בהרבה. כל זאת כמובן בכפוף לכך שאין לחדל הפירעון נכסים להיפרע מהם.

עו"ד שרי זוהר (צילום: יח"צ)

כיצד ניתן להעריך מראש מה יהיה גובה ההחזר של תוכנית הפירעון?

ההחזר החודשי שנקבע לחייב תלוי, כאמור, בהכנסות שלו ובהוצאות הלגיטימיות של התא המשפחתי. מי שקובע את התשלום החודשי עד הדיון המכריע בבית המשפט הוא הממונה על חדלות הפירעון. עורך דין הבקי בנוסחה הקבועה מראש בנהלי הממונה, כמו גם בפסיקה שהצטברה בשנתיים האחרונות, יוכל להעריך על פי הנתונים שיקבל מהלקוח מה יהיה גובה צו התשלומים לעת כניסתו להליך, ובאופן זה לתאם עם החייב ציפיות.

לצורך דוגמה, יחיד (רווק ללא ילדים) שמשתכר 8,000 שקל נטו בחודש, צפוי לשלם לקופת הכינוס כ-2300 שקל לחודש ובסך הכל 96,600 אלף לאורך התקופה כולה, משך 4.5 שנים (גם אם חובו עמד על כמה מאות אלפי שקלים).

חייב שיש לו משפחה עם 2 ילדים קטינים ומשתכר 8,000 שקל נטו, לעומת זאת, בעוד שבת זוגו משתכרת 7,000 שקל, צפוי לשלם לקופת הכינוס כ-2,000 שקל בחודש (וסך הכל כ 84,000 שקל משך 4.5 שנים ובלי קשר לגובה החוב המקורי). ואם אחד הילדים הוא פעוט ההולך למעון בגילאי 1-4, התשלום החודשי צפוי לרדת אף ל-1,700 שקל לחודש (כ 71,400 שקל בסך הכל משך 4.5 שנים).

נציין רק כי בכל הדוגמאות, סכום ההחזר אינו תלוי אמנם בגובה החוב המקורי, אך צריך לזכור שתוכנית הפירעון שנקבעת מראש, כפופה לכך שלא חל שינוי בנתוני החייב, שנבדקים לכל אורך ההליך, וכי משכורתו החודשית הולמת את היכולות שלו.

מה צפוי להיות צו התשלומים כאשר שני ההורים מוגדרים חדלי פירעון?

אם ניקח את אותה דוגמה של תא משפחתי המכניס יחד 15,000 שקל בחודש, אך במצב שבו שני ההורים מוגדרים חדלי פירעון, אזי ההחזר של שניהם ביחד צפוי לעמוד על כ-3,800 שקל, אם אין להם ילדים פעוטים, או כ- 3,100 שקל, אם יש להם ילד אחד במעון. לכל אחד מבני הזוג קופה נפרדת והחלוקה של ההחזר החודשי ביניהם תהיה ביחס לגובה המשכורת של כל אחד בנפרד.

מהו ההבדל בין צו התשלומים לתוכנית הפירעון המלאה?

להבדיל מצו התשלומים, שנקבע כברירת מחדל כבר בתחילת ההליך, הסכום הסופי שיהיה על החייב להחזיר מותאם ליכולתו ותלוי בהשקפתם של הממונה ושל בית משפט על התנהלות החייב בהליך:

• האם יש לו הוצאות "מיותרות" שהוא יכול לצמצם?
• האם הוא דיווח נכון על הכנסותיו תוך כדי ההליך?
• האם הוצאותיו הן קבועות או שהן זמניות או חד פעמיות (כגון תשלום לעורך דין על שירותיו תוך כדי הליך, גיל הילדים מעבר לחינוך חובה), ואז, בסיומן, ניתן להגדיל את סכום ההחזר החודשי?
• האם הוא מיצה את כל האפשרויות לקבל הכנסה המגיעה לו (כגון קבלת דמי מזונות המגיעים לחייבת מאבי ילדיה)?

לכן, מאוד חשוב שעורך דין בקי בתחום ילווה את החייב באופן מקצועי וידע לצפות מראש ולהסביר לחייב את כל ההשלכות של אופן התנהלותו בחייו ובמשך ההליך.

מהם השיקולים הנוספים המנחים את בית המשפט בקביעת תוכנית הפירעון?

במקרה של חייב שאינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות, מאד ייתכן שבית המשפט יחליט להאריך את תקופת התשלומים של תוכנית הפירעון

בדיון המתקיים לאחר 12- 18 החודשים (בסיום התקופה של צו התשלומים), בית המשפט בודק לא רק את ההכנסות בפועל, אלא גם את פוטנציאל ההשתכרות של חדל הפירעון בתוך ההליך. וכך, אם למשל החייב הרוויח 10,000 שקל נטו לחודש בשנה שקדמה להליך, וכעת, בזמן צו התשלומים, הוא משתכר 6,000 שקל נטו בלבד, בית המשפט ירצה לבדוק מה גרם לירידה בהכנסה והאם היא תואמת את פוטנציאל ההשתכרות שלו.

במקרה של חייב שאינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות, מאד ייתכן שבית המשפט יחליט להאריך את תקופת התשלומים של תוכנית הפירעון (מעבר ל3 שנים), וייתכן גם שהממונה יחליט להעלות את גובה ההחזר החודשי עוד לפני הדיון המכריע. זאת ועוד, אם אשת החייב, או החייב עצמו, אינם עובדים ללא סיבה מוצדקת, גם זה יילקח בחשבון. התוכנית תיקבע על בסיס השכר הפוטנציאלי של כל אחד מהם, וממנו ייגזר תשלום נוסף לקופה.

כיצד תוכלו להיערך מראש לשיקולים כאלו של בית המשפט?

כשאתם ניגשים לייעוץ משפטי, השתדלו לתת לעורך הדין את מלוא הפרטים עליכם ועל הכנסותיכם בעבר ובהווה, על מנת שהערכתו תהיה תואמת ככל שניתן למה שיתרחש בפועל ותוכלו לקבל החלטה מושכלת האם תרצו להיכנס להליך חדלות פירעון.

יתרה מכך, עורך דין הבקי בנתונים שלכם יוכל להשפיע על החלטת הממונה ואחר כך על החלטת בית המשפט באמצעות נימוקים מבוססים מדוע יש להפחית את גובה ההחזר במקרים שבהם הערכת הממונה גבוהה ואינה תואמת את המצב בפועל.

האם נכסים, כספי פנסיה וזכויות סוציאליות אחרות מחושבים בתוכנית הפירעון?

כאשר הממונה ואחר כך בית המשפט, קובעים את תוכנית הפירעון בסיום ההליך, הם לוקחים בחשבון גם את הנכסים השונים של החייב, כמו השווי של ביתו ושל הרכב שנמצא בשימושו ו/או רשום על שמו. כספי הפנסיה של החייב אמנם מוגנים מכך , אך זכויות סוציאליות אחרות, כגון קופת פיצויים שחדל הפירעון צבר עקב פיטורין בעבר או בהווה, קרנות השתלמות, או אף נכסים מירושה שהוא קיבל ב-7 שנים שקדמו להליך, מחושבים כחלק מהכנסותיו לצורך קביעת תוכנית הפירעון. כך גם תביעות כספיות שבהן החייב הוא התובע (למעט נזקי גוף וסבל) הן חלק ממסת הנכסים שיילקחו בחשבון לפרעון חובותיו.

לאור זאת, מומלץ לבדוק גם נתונים אלה מראש, כבר בהתייעצות הראשונית עם עורך הדין, לפני שמחליטים את כדאיות הכניסה להליך חדלות פירעון, לעומת חלופות, כגון, בקשה לפריסת החוב המלא על פני תקופה של 3-4 שנים בכל תיק הוצאה לפועל, או בחינת האפשרות להסדר עם הנושים לתשלום מופחת.

עורכת דין שרי זוהר מתמחה בהליכי חדלות פירעון, פשיטות רגל וכינוס נכסים והליכי הוצאה לפועל

יובהר כי בכתבה זו נעשה שימוש מכוון במינוחים בשפה מוכרת (מפקודת פשיטת רגל ע"פ רב) , שאינם תואמים את המונח המשפטי ע"פ החוק החדש. ("החייב" מכונה היחיד בחוק החדש, "תכנית פרעון" מכונה צו שיקום בחוק החדש, "צו תשלום" או ההחזר החודשי, מכונה תשלום עתי בחוק החדש "משך ההליך" מכונה תקופת הביניים בחוק ועוד)

שימוש בלשון זכר באמצעות המונח חייב או חדל פרעון מתיחס גם לנקבה.


טלפון: 053-2472589

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully