כל מה שחשוב לדעת על זכויות עובדים בתקופת החגים

לפני מעט יותר משנה, ביוני 2020, הוציא בית הדין הארצי לעבודה פסק דין תקדימי הנוגע לזכויות המשפטיות של עובדים בתקופת החגים. עד לפסק הדין התקדימי, עובד שיצא לחופשה היה זכאי לתשלום של 100 אחוז משכרו עבור ימי החופשה (הנקראים ימי חגים). עובד שהסכים לעבוד בזמן החג, קיבל שכר של 150 אחוז. כלומר, התוספת של עבודה בחג עמדה על 50 אחוז.

פסק הדין המדובר ניתן בעתירה שהגישו שבעה עובדים באגודת אילן שנאלצו לעבוד בחג. לטענתם, הזכאות לתוספת חג אמורה להיות 150 אחוז, בנוסף על השכר הרגיל. בית הדין קיבל את טענתם וקבע כי עובד יומי או שעתי, המועסק למעלה מ-3 חודשים במקום העבודה, ואשר התבקש לעבוד בימי חג, זכאי לשכר בגובה 250 אחוז מהשכר הרגיל. כלומר, 100 אחוז משכרו (שהיה מקבל אילו היה יוצא לחופשת חג) ועוד תוספת חג של 150 אחוז.

פסק הדין נוגע לכל מי שאינו עובד בשכר גלובלי. כלומר, מי שמקבל את שכרו לפי משמרות (עובד יומי) או שעות (עובד שעתי). לפי נתוני הלמ"ס יש בישראל יותר מ-700 אלף עובדים כאלה, שרובם הגדול צפויים לעבוד בימי החג הקרובים ומשמעות הדבר שהם זכאים למשכורת גבוהה בהרבה לעומת שנים קודמות.

עובדים שעתיים ויומיים (כלומר, מי שאינם עובדים בשכר גלובלי) זכאים בכל שנה לתשלום של 9 ימי חג, למרות שהם יוצאים לחופשת חג ואינם מגיעים לעבודה. 5 ימים מתוך ה-9 חלים בחודש החגים הקרב ובא - שני ימי ראש השנה, יום כיפור ו-שני ימי חג סוכות. בחודש זה, שגם כך ימי העבודה בו מוגבלים, חשוב שעובדים אלה יעמדו על זכותם לקבל שכר על 5 ימי החג הללו. הזכאות היא, כאמור, ל-100 אחוז מהשכר ומקבלים אותה עובדים שעבדו לפחות 3 חודשים במקום העבודה.

עובד שאינו יהודי צריך לסכם עם המעסיק, כבר עם תחילת ההעסקה, מה יהיו ימי החג שבהם יהיה זכאי לצאת לחופשת חג ולקבל 100 אחוז משכרו באותם ימים. אם העובד מחליט לנצל את החגים לפי דתו ואמונתו, פירוט הזכאות מופיעה בהוראות חוק עבודה והמנוחה התשי"א, 1951. החוק מגדיר מהם החגים החלופיים לבני הדתות השונות ומה יהיו ימי החג עבור כל אחד מהם.

עוד חשוב לדעת כי החוק מכיר בנוצרים, מוסלמים ודרוזים. עובד בן דת אחרת שאינה יהודית, יכול לבחור לפי איזו מהדתות (כולל יהדות) לממש את הזכאות שלו לימי חג.

עקרונית, לפי חוקי העבודה אין חובה כללית על המעסיק לתת מתנה לעובדיו לכבוד החג. עם זאת, מעסיקים רבים במשק מחויבים לתת מתנות מכוחם של הסכם קיבוצי או צו הרחבה. מאחר וצו ההרחבה מפרט כמעט את כל ענפי המשק, הענקת המתנה לחג הפכה לנורמה מקובלת. אך כאמור, לא מדובר בחובה חוקית במקומות עבודה שאינם מצוים תחת צו ההרחבה או שאין בהם הסכם קיבוצי הקובע זאת.

לא מעט פעמים קורה שמעסיקים, שפעילותם הכלכלית חלשה מאוד בתקופת החגים, מבקשים להוציא את כלל עובדיהם לחופשה כפויה מרוכזת. חופשה זו אינה נכללת תחת ימי החג וימי החופשה יורדים ממכסת החופשה השנתית של העובד.

לאור זאת, מעסיק המבקש להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת חייב לקבל את הסכמתם. במקומות רבים הסכמה זו נתונה כבר בתוך ההסכם הקיבוצי, אך אם אין הסכם, על המעסיק לקבל את ההסכמה מכלל עובדיו.

במיוחד אמורים הדברים במקרה שבו עובד כבר ניצל את מכסת ימי החופשה שלו, ואז על המעסיק לקבל את הסכמת העובד לצאת לחופשה ללא תשלום.

משרד עורכי דין שלמה יעקובוביץ מתמחה בדיני עבודה ומיצוי זכויות עובדים

טלפון: 077-2306123

הכתבה באדיבות Zap משפטי


המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד