איך להתגרש ולהישאר בני אדם?

הליך הגירושין הוא הליך שלעתים רבות מתדרדר לריבים מתמשכים בין בני הזוג במקרה הטוב ולמלחמות עולם בבתי משפט במקרה הרע, כאשר הנפגעים העיקריים מכך הם הילדים. רוצים לעשות את זה נכון? כל הפרטים על ההליך, ההיבטים החשובים וכמובן איך עושים זאת בהדדיות והסכמה?

  • גירושים
עו"ד מינה קלמן-חדד, בשיתוף zap משפטי
גירושים (צילום: ShutterStock)

זוג מחליט להתגרש. בין אם זה לאחר תהליך ארוך של מחשבות והתבשלות עצמית ובין אם זה בפתאומיות, בעקבות מעשה של אחד בני הזוג, ההחלטה להתגרש היא אף פעם לא קלה. במיוחד כי החלטה זו היא רק ההתחלה. הליך הגירושין והגירושים עצמם טומנים בחובם אופציות לסכסוכים אינסופיים, אבל זה לא חייב להיות ככה. נעבור אחר שלבי הליך הגירושין ונבחן כיצד ניתן לעשות מבלי לפגוע בעצמכם, בילדים שלכם ובמי שעד זה עתה היה בן הזוג שלכם.

עוד בוואלה!

מה עושים כששאלת מינוי אפוטרופוס לבגיר הופכת לקרב בתוך המשפחה

לכתבה המלאה

פתיחת תיק גירושין

על פי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה 2014 על מנת להתחיל הליך גירושין, יש לפתוח תיק "יישוב סכסוך", בבית דין רבני או בבית משפט לענייני משפחה ביחידת היח"ס. פתיחת התיק מכריעה את מרוץ הסמכויות בין שתי ערכאות אלו וקובעת את הערכאה בה יידון התיק. ביחידת היח"ס הצדדים נפגשים עם עו"ס ומנסים לברר את נושא הסכסוך. הצדדים חייבים ללכת לאחת מתוך ארבע פגישות המוצעות להם. עו"ס יחידת הסיוע אינה מוסמכת לנסח הסכם סופי בין הצדדים. אם רוצים לעקוף את פגישת מהו"ת (מרכז מידע ותיאום) ישנה אפשרות רצויה ביותר והיא פניה לעורך דין אשר ינסח יחד עם הצדדים הסכם גירושין שיכלול כל הנושאים והגשתו למתן תוקף של פסק דין. הצדדים יכולים לקחת עורך דין אחד ו\או לכל צד יהיה עורך דין משלו ועדיין ינסו להגיע להסכמות ללא צורך בפניה לערכאות מלבד מתן תוקף של פסק דין .

האם עדיף לנסח הסכם גירושין בהסכמה או מחוץ לבית המשפט?

כמובן, שניסוח הסכם גירושין בהסכמה בין הצדדים על ידי עורך דין מומחה בתחום אשר ידע ללבן את כל הסוגיות הרלוונטיות בין הצדדים היא האופציה הטובה ביותר. הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין בערכאה שיפוטית בהסכמת הצדדים, הנו הסכם סגור שאינו ניתן לשינוי (מלבד מזונות ומשמורת עקב שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי ), קשה מאד לפתוח אותו, ועל כן נדרש שייעשה על ידי מי שמתמחה בתחום. כמו כן, כמובן תמיד עדיף לצדדים להימנע מבתי משפט .עורכי דין רבים המתמחים בענייני גירושין עלולים לגרור את הצדדים לבית המשפט, שכן בסופו של דבר, המרוויחים העיקריים ממלחמות העולם בין בני הזוג אלה הם עורכי הדין ועל כן, לצערנו הרב, לעתים, עורכי הדין, ילבו את הצדדים וישכנעו אותם ללכת לבית המשפט.

אילו נושאים נכללים בהסכם/ הליך הגירושין?

הנושאים העיקריים המוסדרים בגירושין הם :

1. המשמורת על קטינים.
2. מזונות קטינים.
3. פירוק שיתוף (דירת המגורים)
4. איזון המשאבים בין בני הזוג.
5. פתיחת תיק בבית הדין הרבני (גט, כתובה)
6. מזונות אישה, פיצויי גירושין (במקרים מסוימים)
7. מוניטין (במקרים מסוימים)
8. בקשות סעדים זמניים

ניתן להימנע מחלק מהנושאים במידה וצועדים יחד לכיוון הסכם גירושין בהסכמה


מתי ניתן לתבוע את הכתוב והמובטח בכתובה? קראו עכשיו>>

פירוק שיתוף במקרקעין

כאשר בני הזוג בעלי דירת מגורים משותפת, השאלה הראשונה המתעוררת: מה ייעשה בדירת המגורים? לעיתים אחד מבני הזוג זוג נשאר בדירה- בעל האמצעים לרוב, ורוכש את מחצית הדירה מבן \בת הזוג .אפשרות נוספת נפוצה : בני הזוג בוחרים למכור את הדירה לצד ג' לכל המרבה במחיר. במקרים מסוימים, הנקמה מכתיבה את המהלך ובני הזוג מחבלים במכירת הנכס. מהלך זה יוביל שהדירה תעבור לכונס נכסים שימכור את הנכס בערך , לעיתים, נמוך מהערך האמיתי של הדירה ובני הזוג יפסידו. כמובן שעורכי הדין של הצדדים מתמנים ככונסי נכסים ומקבלים שכ"ט על פי החלטת בית המשפט (לרוב 2% מערך הנכס בתוספת מע"מ) עבר כל עורך דין.

על מנת שתוכלו למכור את הדירה בערך האמיתי שלה , מומלץ לפנות למתווך או שמאי לקביעת ערך הדירה או להיעזר באתרים כגון יד 2 היכולים לסייע לכם בקביעת הערך .

איזון משאבים באמצעות אקטואר

בהליך הגירושין, בני הזוג ירצו לדעת אודות הפנסיות, קופות, חסכונות של כל צד. במידה ומאזנים קופות גמל, חסכונות, פנסיה, יש להיעזר באקטואר. הצדדים מתחלקים שווה בשווה בשכ"ט האקטואר, על פי פסיקת בית המשפט והאקטואר יתחיל לעבוד רק לאחר קבלת שכ"ט.

לעיתים, צד מסוים ינסה לעכב את עבודת האקטואר, תמיד הצד המרוויח יותר ואינו מעוניין לחשוף את הכספים העומדים לרשותו . כמו כן לעיתים חולקים עורכי הדין לגבי בחירת האקטואר ,אך לרוב מגיעים להסכמה או שבית המשפט ימנה את האקטואר.

במידה והצדדים בעלי יכולת כלכלית דומה , חותמים על הסכם גירושין בהסכמה, כל צד יישאר עם הקרנות והפנסיה שלו\שלה. יחד עם זאת, במידה וקיים פער משמעותי בהכנסות הצדדים, לא ניתן לוותר על מינוי אקטואר אשר יקבע את אופן חלוקת המשאבים (פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, חסכונות, עו"ש וכו').

הסדרי משמורת הילדים ומזונות

ראשית, יש לציין כי בכל מקרה, הן האם והן האב הינם האפוטרופוסים הטבעיים של הילד עד גיל 18 ולא ניתן לבטל זאת. הגורם היחיד אשר יעביר אפוטרופסות הינו בית משפט לנוער או בית משפט לענייני משפחה.

כאשר מגיעים להסדרי המשמורת על הילדים - לאחרונה מדברים על "אחריות הורית משותפת" כתחליף להסדרי ראייה, ו\או הסדרי שהות . יש משקל לקביעת המשמורת המשפיעה על גובה המזונות. לעתים , הרצון להפחית ו\או להגדיל מזונות הקטינים מהווה משקל ברצון למשמורת משותפת (או חוסר הסכמה למשמורת משותפת) או בטרמינולוגיה עכשווית: אחריות הורית למרבה הצער, טובת הילד נשארת כסיסמה ריקה מתוכן בהליכי הגירושין ופעמים רבות נשכחת במלחמות הצדדים.

מהי טובת הילד?

לדעת כותבת הכתבה, אשר מגיעה לעולם המשפט מתחום הטיפול, טובת הילד תהיה ,כמעט תמיד ,להיות בקשר עם האב והאם, אף במקרי קיצון. הילד צריך להיות בקשר עם שני הוריו, אף כאשר אחד ההורים הוא בעל פעילות עבריינית. במקרה זה, הסדרי השהות יתקיימו במרכז קשר תחת פיקוח, הדרכה של גורמי טיפול.

עורך דין טוב המתמחה בדיני משפחה, חשוב שיהיה בקשר עם גורמי הטיפול ויוודא שטובת הקטינים הנה מעל כל אינטרס צר של הצד אותו מייצג.

לעתים הצדדים מבצעים הליכים קשים במסגרת הגירושין, כגון: צו עיכוב יציאה מן הארץ לילד העומד לנסוע לחו"ל עם הצד השני, והליכים נוספים אשר עם הידברות נכונה ,ניתן היה למנוע. הליכים אלו, (הקרואים סעדים זמניים), לא אחת גורמים להסלמה מיותרת ומלבים את האש בין הצדדים. לעורכי הדין משקל רב במסגרת יעוץ והובלת התיק.

מזונות

חשוב לדעת: על פי הפסיקה (בע"מ 919/15), המזונות ייקבעו בהתאם להכנסות הצדדים, הסדרי השהייה- המשמורת (האחריות ההורית), מקום מגורים, וכן תקשורת תקינה בין הצדדים.

המזונות נקבעים לפי ההכנסות הצדדים, כאשר סכום של 1300 ₪ עבור כל ילד הנו מקובל בחלק מהפסיקות של בתי המשפט לענייני משפחה. הסכום לעיתים, משתנה על פי אזור מגורים, שופט מסוים ועוד. עם זאת, לא ניתן לדעת מראש מהו סכום המזונות שייפסק. סכום המזונות שנקבע משתנה משופט לשופט וכן מושפע מגורמים רבים, כגון: מקום העבודה ,הסדרי השהייה, מדור- מקום מגורי הילדים כלכלה, חינוך, רמת החיים אליה הורגלו הקטינים, הוצאות בריאות חריגות שאינן כלולות בסל, הוצאות חינוך חריגות (" מחציות").


אף בנושא מזונות חשוב להגיע לאיזון. לא סביר שצד אחד יבקש סכום גבוה ובלתי סביר והתוצאה תהיה: בית עני לעומת בית עשיר. הדבר אינו משרת את טובת הקטינים בכל מקרה וחשוב לשמור על הגינות.

מתי ניתן לבקש משמורת משותפת?

בע"מ 15\919 מדבר על קריטריונים למשמורת משותפת:

- ילדים מעל גיל 6

- כאשר ההורים בעלי הכנסה דומה

- מגורים משותפים באותה העיר- לא מקובל לקבל משמורת משותפת בשתי ערים שונות (למרות שהיו מקרים חריגים שניתן)

- תקשורת סבירה בין הצדדים - חשוב שתהיה תקשורת סבירה ותקינה בין הצדדים, ההורים יוכלו לדבר עם הילדים גם כשהם נמצאים אצל הצד השני . תהיה העברת אינפורמציה לגבי הקטינים כאשר נמצאים אצל ההורה השני . חשובה תקשורת ישירה ולא באמצעות הקטינים ועל גבם. כאשר אין תקשורת או קיים ניכור הורי (נושא מורכב וכואב בפני עצמו), יש צורך במינוי מתאם הורי שימונה על ידי בית המשפט. במצב זה מאד בעייתי לקיים משמורת משותפת. חשוב להבין שעל ההורה המשמורן, מוטלת האחריות, שהקטינים יקיימו קשר רציף עם ההורה השני.

יש לציין כי בית המשפט העליון קבע כי אף במקרים של משמורת משותפת, לרוב יש ההורה המרכז, הרוכש את רוב הציוד, הספרים, הבגדים, ולכן ישנם דמי מזונות (מופחתים ) להורה המרכז.

לסיכום - הסכמה, הידברות והקשבה

הליך גירושין עלול לגלוש למחוזות לא נעימים, ועל כן יש לבחון היטב את המהלכים שמבצעים, במיוחד כאשר יש ילדים קטינים משותפים. חשוב לא לערב את הילדים במחלוקות בין ההורים, שכן כאשר יש ריבים בין ההורים והילד נקלע בין הוריו, מצטברת אצלו, במקרים רבים, תחושה אשמה, אף אם ההורים אומרים לו שהפרידה אינה באשמתו. פעמים רבות ההורים משתפים את הילדים בסכסוכים שביניהם ושיתוף זה עלול לגרום לבעיות חינוכיות\נפשיות קשות אצל הילדים ולגרום לניכור הורי או להסתה של הילד כלפי ההורה השני. זה כדור שלג שאין לו סוף וההשלכות על נפש הילדים הרסניות ובלתי הפיכות.

טובת הצדדים היא לנסח הסכם הכולל את כל הנושאים, באופן מקצועי והוגן, שיהיה בר ביצוע, ולא להגיע לבית המשפט, במיוחד אם טובת הילדים נמצאת לנגד עיני הצדדים. חשובה ביותר ההידברות בין הצדדים גם לאחר הסכם הגירושין. עורך דין מקצועי, אנושי, ומסור, לא מסתפק בראיית טובת הלקוח שלו בלבד, אלא את טובת ילדיו, שהנה הכרחית לטיפול מקצועי בתיק גירושין. חשוב לדעת לא לבחור עורך דין שיגרום לקרע עמוק יותר מזה שכבר קיים אלא לבחור עו"ד מיומן, המתמחה בדיני משפחה ובטיפול בתיקים מורכבים, בעל גישה טיפולית המסוגל ליצור הידברות עם פקידי סעד ועובדים סוציאליים כאשר המטרה היא: שמירת טובת הקטינים יחד עם פתרון משפטי אופטימאלי לטובת הלקוח\ה.

עו"ד מינה קלמן-חדד מתמחה בדיני משפחה, דיני גירושין, מזונות, משמורת, צוואות, ירושות, ייפוי כוח מתמשך ונדל"ן. חברת מועצת העיר באר שבע, עסקה בעבר בטיפול במשפחות ובקידום נוער

טלפון: 077-2305468

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully