אם קיבלתם התקף לב או אירוע מוחי בזמן שאתם נמצאים בבית, הדבר האחרון שתחשבו עליו הוא שמדובר בתאונת עבודה, שהרי האירוע הקשה התרחש בביתכם וכלל לא בעבודה או בדרך אליה. אבל מסתבר כי אם יוכח שקיים קשר בין אירועים שהתרחשו בעבודה ובין האירוע הרפואי, הביטוח הלאומי עשוי להכיר בכך כתאונת עבודה, ואתם תהיו זכאים לקבלת מענק או קצבת נכות, מה שעשוי להיות שווה לכם הרבה מאוד כסף.
איך מגישים תביעה כזו לביטוח הלאומי?
כדי להגיש תביעה לביטוח הלאומי, חשוב לפנות לעורך דין המנוסה בתביעות הנוגעות לנזקי גוף שילווה אתכם בתהליך ויסביר מה צריך לעשות בכל שלב. כאשר מגיעים לעורך הדין, כדאי לספר לו כל מה שהתרחש ביומיים-שלושה שקדמו להתקף הלב.
עורך הדין ינסה לבחון אם התרחש אירוע יוצא דופן בעבודה או אירוע חריג שקשור אליה, כזה שגרם לאותו אדם לחוש לחץ, כעס או מצוקה יוצאי דופן. למעשה, עורך הדין מנסה לעגן את הקשר בין התקף הלב לבין העבודה. הפונה ועורך הדין ממלאים טפסים לתביעה לביטוח הלאומי, שעליהם חותם גם המעביד.
מה קורה אם המעסיק מסרב לחתום?
עורך הדין מסביר למעביד שזו לא תביעה נגדו אלא נגד הביטוח הלאומי, ואין בעצם הגשת התביעה דבר שיכול לפגוע בו או במקום העבודה. אם המעביד בכל זאת מסרב לחתום, אפשר להגיש את התביעה לביטוח הלאומי ללא חתימתו והביטוח הלאומי בודק זאת מול המעביד.
בשלב השני, הביטוח הלאומי שולח חוקר מטעמו, והוא חוקר את התובע ואת העדים שלו, כדי לבדוק את התביעה מבחינה עובדתית. לאחר מכן החוקר מעביר את התיק לרופא של הביטוח הלאומי, כדי שיבדוק אם אכן יכול להיות קשר בין האירוע שקשור לעבודה לאירוע הרפואי.
הביטוח הלאומי שולח לתובע מכתב ומפרט האם הכיר בתביעה או דחה אותה. אם לא הכיר בתביעה, הוא מפרט מדוע.
מה יכולה להיות הסיבה לכך שהביטוח הלאומי לא יכיר בתביעה?
התקף לב הוא אירוע שאינו נגלה לעין כמו במקרה של תאונת עבודה סטנדרטית, למשל נפילה מגובה, פציעה ממכונה וכדומה - מקרים שבהם ההכרה היא ברורה. התקף לב ואירוע מוחי הם מקרים ספציפיים בהם החוק שונה כי הם אינם נגרמים כתוצאה מגורמים חיצוניים הנראים לעין. דרישות הסף של ביטוח הלאומי הן הרבה יותר גבוהות. לכן במקרים רבים הביטוח הלאומי דוחה את התביעה. במקרה כזה נגיש תביעה לבית דין לעבודה.
אל בית הדין לעבודה יש להגיע עם תצהירים של התובע והעדים שלו. הם נחקרים, ואם בית הדין משתכנע שבאמת קרה אירוע יוצא דופן, הוא ממנה רופא מטעם בית הדין, שבודק מה בדיוק קרה לתובע. לדוגמה, אם הסיבה להתקף הלב היא אוטם בשריר הלב, הרופא יבדוק מה חומרת האוטם, האם מדובר בתהליך הדרגתי או פתאומי ומידי, והאם הוא קשור למה שקרה לו בעבודה.
אם הרופא יכיר בכך שיש קשר, בדרך ככל בית הדין יכיר בכך כתאונת עבודה. יש מקרים בהם הרופא לא יכיר בקשר הסיבתי, ואז ניתן לשלוח לו שאלות הבהרה או לבקש להחליף אותו.
כאשר מתקבל פסק דין שמכיר באירוע כתאונת עבודה, חוזרים לביטוח הלאומי, שם מפנים את התובע לוועדה רפואית. עורך הדין ילווה את התובע במהלך הוועדה, ידריך ויסביר לו את התהליך.
מה יכולה להיות החלטת הוועדה?
הוועדה בדרך כלל תקבע אחד מהשניים: נכות של עד 19% - במקרה זה התובע יקבל מענק חד פעמי בלבד או נכות של 20% ומעלה שתזכה את התובע בקצבה לכל החיים. גובה המענק וגובה הקצבה נקבעים על פי נוסחה הנגזרת מגובה הנכות והשכר של התובע בשלושת החודשים לפני התאונה.
כמה זמן אורך ההליך?
אם ההליך מתנהל בביטוח לאומי בלבד, הוא עשוי לארוך כשנה. לעומת זאת, אם ההליך מחייב גם פנייה לבית הדין, הוא צפוי להימשך שנתיים לפחות.
אם התובע יחזור לעבודה, קצבתו תפגע?
לא, אותו אדם יכול לחזור לעבוד ולקבל את הקצבה לכל החיים או מענק חד פעמי. בניגוד לתביעות לנכות כללית, בהן בדרך כלל אם חוזרים לעבודה לא ניתן לקבל את הקצבה, בתביעה לקצבת נכות בגין תאונת עבודה, ניתן להמשיך לעבוד כרגיל במידה וזה אפשרי. חשוב להבין כי התקפי לב עלולים להתרחש גם בקרב אנשים צעירים (בדרך כלל גברים), שיש לפניהם עוד שנות עבודה רבות, לכן שמירת הזכות לקצבה גם אם חוזרים לעבודה חשובה ביותר.
יש מקרים בהם האדם חלילה נפטר כתוצאה מהתקף הלב. במקרים אלה האלמנה או הילדים זכאים לתבוע קצבת תלויים, בטענה שהמוות הוא תוצאה של אירוע בעבודה.
לסיכום, תאונת עבודה לא חייבת להתרחש במקום העבודה. לכן אם חלילה קיבלתם התקף לב או אירוע מוחי בביתכם, אתם יכולים להגיש תביעה לביטוח הלאומי, ואם יוכח הקשר בין האירוע הרפואי למקום העבודה, תזכו במענק חד-פעמי או בקצבה לכל ימי חייכם.
סייעה בהכנת הכתבה: רננה מור, כתבת Zap Doctors.
עשהאל בר נס הוא עורך דין ונוטריון המתמחה בנזקי גוף
טלפון: 053-6245498
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד