כך תבחרו את מסלול הגשת בקשת הפטנט הראשונה המתאים למוצר שלכם

רישום פטנט הוא אמצעי ההגנה המשפטי העיקרי העומד לרשות כל אדם או חברה המפתחים מוצר או מיזם טכנולוגי והמבקשים למנוע מחברות מתחרות להעתיק את המוצר. לאור זאת, ברורה החשיבות הרבה שיש להגשת הפטנט הראשונה. יתרה מכך, בשוק הגלובלי של ימינו חברות רבות רוצות לוודא כי ההגנה בפטנט תהיה בתוקף גם במדינות אחרות שבהן יש שוק פוטנציאלי למוצר. פירושו של דבר שעל המוצר שהן מפתחות לעבור את תהליך רישום הפטנט בכל מדינה בנפרד.

נתחיל מהסוף ונדגיש כי אין בכך צורך משפטי או אחר, ושאת בקשת הפטנט הראשונה מספיק להגיש, בתור התחלה, במדינה אחת בלבד. זאת משום שהגשת בקשת פטנט ראשונה במדינה מסוימת תשמור לכם את הזכות להגיש בקשות פטנט על אותו פיתוח גם במדינות אחרות למשך שנה. זאת, על פי אמנה בינלאומית בנושא, אמנת פריז משנת 1883 להגנה על קניין רוחני.

בשלב הראשון יש להכריע באיזה סוג, או מסלול של הגשת בקשת פטנט כדאי לפעול: בקשת פטנט פרוביזורית, בקשת פטנט רגילה או בקשת פטנט רגילה עם זירוז. כל מסלול עשוי להתאים יותר בנסיבות שונות.

המסלול הראשון להגשת בקשת פטנט ראשונה, שמשום מה ישראלים רבים חושבים שהיא האופציה היחידה, נקרא "בקשה פרוביזורית" (US Provisional, באנגלית). בקשה פרוביזורית היא בקשת פטנט לכל דבר, רק שבפועל, אף אחד במשרד הפטנטים לא בוחן אותה, והתוקף שלה פג לאחר שנה. בתיאוריה, אתם יכולים לצלם את המטבח שלכם, לשלם אגרה, ויש לכם בקשה פרוביזורית למשך שנה. התוכן של הבקשה הוא חשוב אמנם, אך הוא אינו צריך להיות מלא או מפורט.

במידה ותחליטו להמשיך אחר כך לבקשת פטנט רגילה, אזי הבקשה החדשה תהנה מהגנה כבר מתאריך ההגשה של הבקשה הפרוביזורית (הגנה זו נקראת "דין קדימה" בשפה המקצועית). אבל, יש לשים לב שההגנה ניתנת רק לתוכן של הבקשה הפרוביזורית! לכן, כל התכונות והפרטים שלא צוינו בבקשה הפרוביזורית לא יקבלו הגנה מהתאריך המוקדם יותר, אלא רק מתאריך הגשת הפטנט הרגילה.

המקרה הראשון הוא של מי שנמצאים ממש בתחילת הדרך. כלומר, יש להם רעיון בסיסי, אבל הם עוד לא ממש גיבשו את הדרכים למימושו. במצב כזה ניתן להגיש בקשה פרוביזורית, שבה מפרטים את עיקרי הרעיון או המיזם בלבד, ומקבלים שנה שלמה להתקדם עם הפיתוח. לאחר שנה מגישים בקשה מלאה ומפורטת, שגם מגדילה את חוזק הפטנט את הסיכוי שהוא יאושר.

בנוסף, בקשה פרוביזורית מתאימה יותר עבור מי שמבקשים לקצץ בעלויות בקשת הפטנט, לפחות בשלב הראשון, מאחר והאגרות של בקשת פטנט פרוביזורית מעט יותר זולות. נוסף על כך, מאחר ובקשת הפטנט יכולה להיות חלקית (אבל לא יותר מדי, כי אז אין לכם באמת הגנה), ואין צורך להגיש שרטוטים רשמיים, הרי שניתן להפחית גם בעלויות ההגשה בצורה ניכרת.

המצב השלישי שבו מומלץ להגיש בקשה פרוביזורית הוא של מוצר שזמן הפיתוח שלו צפוי להיות ארוך מאוד. בפיתוח תרופות, לדוגמה, הליך שיכול לקחת בין 12 ל-15 שנה לפעמים, ממש אין מה למהר. וכך, למרות שאין לחברות התרופות בעיות תקציב, הן בדרך כלל מגישות בקשה פרוביזורית (כתובה בצורה מלאה, כמו בקשה רגילה), המאפשרת להם להגן על בקשת הפטנט לזמן רב יותר.

המסלול השני הוא כאמור הגשת בקשת פטנט ראשונה רגילה. בקשה כזו נכנסת באופן מידי לתור של הבקשות, וכשמגיע תורה היא נבחנת במלואה על ידי משרד הפטנטים. לוח הזמנים תלוי אך ורק בעומס שיש על הבוחנים באותו התחום.

העלויות של בקשת פטנט רגילה הן גבוהות יותר אמנם, הן בשל האגרות והן בשל עלויות ההגשה והפירוט הנדרש בה, אך היא מומלצת למוצרים הדורשים אישור מהיר. ניקח, לדוגמה, מיזם היי-טק עם מוצר שהפיתוח והיציאה שלו לשוק צפויים להיות מהירים. למיזם כזה יש אינטרס להגיש בקשת פטנט ראשונה מלאה במדינה שבה צפוי להיות נתח השוק הגדול או העיקרי של המוצר, ולקבל אישור לפטנט מהר ככל שניתן.

ניתן להגיש בקשה רגילה עם בקשה לזירוז הבחינה של הפטנט. זאת, רק במדינות שבהן יש זירוז בחינה בשנה הראשונה, כמו בישראל, ארצות הברית ובמספר מדינות באירופה. כאשר מגישים בקשה עם זירוז, משרד הפטנטים מתחייב שבוחן מטעמו יערוך בחינה (חיפוש) בתוך כמה חודשים ויפיק דוח חיפוש, הכולל חוות דעת על בקשת הפטנט.

העלות של הגשת פטנט רגילה עם זירוז היא אמנם קצת יותר גבוהה, אך ייתכן בהחלט שהרווח שהיא תפיק לכם יעלה על העלות. הדוח מאפשר למפתח המוצר לדעת אילו פרסומים דומים מצא הבוחן, ואז, בהנחה שהוא ימשיך עם תהליך אישור הפטנט כעבור שנה, הוא יכול ל"שפצר" את בקשת הפטנט כדי להבדיל אותה כמה שיותר מהפרסומים האחרים שהבוחן מצא.

כך, בקשת הפטנט תהיה באיכות גבוהה יותר, ובמקרים רבים תסייע לקדם גם את הפיתוח בצורה מהירה יותר.

לסיכום, ההחלטה היכן להגיש בקשת פטנט ראשונה ובאיזה מסלול תלויה לא רק בתקציב העומד לרשותכם, אלא גם במדת הבשלות של הרעיון, ובשאלה עד כמה דחוף לכם לקבל עליו פטנט במהירות.

גד בנט הוא שותף מנהל ועורך פטנטים במשרד פאולינה בן-עמי, עורכי פטנטים, המתמחה ברישום פטנטים בישראל ובחו"ל

טלפון: 053-9377857

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד