תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה: איך לא תפסידו כסף

לפי דיווחי המשטרה, בערך עשירית מתאונות הדרכים שמתרחשות בישראל מוגדרות גם כתאונות עבודה. המשמעות של הנתון הזה היא שמדובר בתאונות שמתרחשות בדרך לעבודה או בחזרה ממנה או שמעורבים בהן נהגים מקצועיים (שליחים, נהגים וכו') שנפגעים במהלך יום העבודה. למי שמעורב בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה חשוב להיות ער לכך שמדובר בסיטואציה ייחודית מבחינה משפטית, כדי שלא להיפגע ולאבד מזכויותיו.

בשורות הקרובות נבקש להסביר מהי תאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים, מה השלכותיה, וממה צריך להיזהר במיוחד.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) מגדיר שורה של סיטואציות, שבהן תאונת דרכים תיחשב גם לתאונת עבודה. בראש ובראשונה, יענו להגדרה זו תאונות דרכים שקורות לעובדים שנמצאים בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנו, לעיתים גם אם הם סוטים במעט מהדרך.

כך למשל, עובד שנוסע למקום עבודתו, ובדרך מפזר את ילדיו לבתי הספר שלהם ומבצע תאונה - ייחשב כמי שנפגע בתאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים. גם תאונה המתרחשת כאשר העובד סוטה מהדרך לעבודה כדי להתפלל בבית כנסת תיחשב לתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה.

נוסף על כך, תאונות דרכים המתרחשות על הכביש במהלך יום העבודה (בין היתר, תאונות שמערבות שליחים, נהגי משאיות ונהגי אוטובוסים) ייחשבו מטבע הדברים לתאונות עבודה.

על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כאשר העובד מבצע סטייה של ממש מדרכו הרגילה לעבודה או בחזרה ממנה (וסטייה זו נעשית למטרה שאיננה קשורה לעבודה) ומתרחשת תאונה - זו לא תוכר כתאונת עבודה.

בנוסף, התאונה לא תוכר כתאונת עבודה גם כאשר זו מתרחשת עקב רשלנות ברורה של העובד.

מי שמעורב בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה יכול לתבוע גם את החברה שמבטחת את הרכב בביטוח חובה (על תאונת הדרכים) וגם את הביטוח הלאומי (על תאונת העבודה).

חשוב להדגיש כי הגשת שתי התביעות איננה עניין של נוחות בלבד, אלא עשויה להיות חיונית, כדי לא לאבד כסף. הסיבה לכך היא העיקרון הבסיסי שלפיו לנפגעים לא ניתן כפל פיצוי, וחברת ביטוח החובה עלולה לנכות מהפיצוי שהיא משלמת לנפגע את הסכום, שאותו הוא קיבל או יכול היה לקבל מהביטוח הלאומי.

כלומר, במידה והנפגע לא ממצה את זכויותיו מול הביטוח הלאומי בעניין זה הוא עלול לאבד מזכויותיו, ולקבל בסופו של יום פחות מסך הפיצויים המגיע לו.

על תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה ניתן לקבל פיצויים מסוגים שונים. מהביטוח הלאומי אפשר לקבל, בין היתר, דמי פגיעה ל-90 יום, ומענק נכות חד-פעמי או קצבת נכות חודשית (אם שיעור הנכות עולה על 20%), וכן סבסוד של טיפולים רפואיים, שיקום ועוד.

מחברת ביטוח החובה של הרכב ניתן לקבל פיצויים משמעותיים יותר, בין היתר בגין אובדן ההכנסה שנגרם לעובד, הפסדי השתכרות, פיצוי בגין כאב וסבל, עזרת צד ג' ועוד.

שאלה זו היא עקרונית וחשובה, ועשויה להכריע את גורל התיק. חשוב לדעת שאם התביעה מוגשת קודם כל לביטוח לאומי - אחוזי הנכות שנקבעים לנפגע על ידי הוועדה הרפואית יהיו מחייבים גם בתביעה המוגשת לאחר מכן נגד חברת הביטוח (להוציא מקרים חריגים).

לעומת זאת, אם התביעה מוגשת קודם כל נגד חברת הביטוח, שיעור הנכות שנקבע לא מחייב בהכרח את הביטוח הלאומי. יצוין, כי רופאי הביטוח הלאומי נתפסים כמחמירים יותר לעומת מומחי בית המשפט בהליך הנוגע לתאונת הדרכים, ולכן עשוי להיות משתלם יותר לפתוח בתביעה נגד חברת הביטוח.

מנגד, הגשת תביעה לביטוח לאומי לפני זו המוגשת נגד ביטוח החובה עשויה לקצר את ההליך המשפטי, מכיוון שקביעת אחוזי הנכות על ידי הביטוח מחייבת את בית המשפט במסגרת התביעה על תאונת הדרכים.

למכלול השיקולים יש להוסיף כי את המומחים הרפואיים בתביעה הנוגעת לתאונת הדרכים ניתן לחקור בחקירה נגדית בבית המשפט, לעומת רופאי הביטוח הלאומי. חשוב לדעת כי את התביעה נגד הביטוח הלאומי יש להגיש תוך שנה ממועד האירוע, ואת התביעה נגד ביטוח החובה ניתן להגיש תוך שבע שנים ממועד התאונה.

* עו"ד רביד יגודינר מתמחה בדיני נזיקין וביטוח לאומי, ומלווה נפגעים רבים, בין היתר בתיקים מורכבים

טלפון: 053-7105411

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד