ניכור הורי הוא תופעה במסגרתה ילד מתנכר לאחד מהוריו, על רקע גירושין של בני הזוג, וזאת כתוצאה מפעילות מכוונת של ההורה המשמורן. התופעה מוכרת בבתי המשפט לענייני משפחה, אך רק לאחרונה זכתה להד ציבורי בקהילות הטיפוליות והמשפטיות בארץ.
לניכור הורי עלולות להיות השלכות הרסניות, ובראש ובראשונה עלול להיגרם נתק בין הילד לאחד מהוריו. לאלמנט הזמן יש חשיבות יתרה ומשקל עצום בטיפול בתופעה זו, שכן לאחר כמה חודשים, הסיכוי לחידוש הקשר בין הילד להורה קלוש, גם באמצעות טיפול מקצועי.
לאחרונה ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פסק דין יוצא דופן בסוגיית הניכור ההורי, במסגרתו חויבה אם לשלם לאב 150 אלף שקל (לצד הוצאות בגובה 30 אלף שקל), בין היתר עקב ניכור הורי, לשון הרע, רשלנות, וחוסר תום לב.
מפגיעה מינית ועד בעיות נפשיות ואלכוהוליזם
המדובר בסכסוך משפחתי שהחל בשנת 2011, ובמסגרתו הגישה האם תביעה למשמורת מלאה על בנה בן ה-3. היא דרשה כי האב יראה את הקטין "תחת פיקוח במרכז קשר לאחר שיקבל הדרכה הורית", וזאת בשל החשש שלה, לדבריה, שהאב ישתה לשוכרה לאור מצבו הנפשי הבעייתי.
לאחר קבלת תסקיר בעניינה של המשפחה, התברר כי הקטין סובל במיוחד, משום שעל רקע הסכסוך בין הוריו הוא חולה במחלת עור, אשר מחמירה כתוצאה מהלחץ הנפשי. בית משפט קבע כי הוריו יחלו לקבל הדרכה הורית, זאת על מנת להקל על המתח ולאפשר שיח הגיוני ורציונלי.
בית משפט בחן את טענות האם בדבר שתיית אלכוהול מרובה מצדו של האב וערך לו בדיקות דם. לאחר שהאם לא המציאה לבית המשפט אישורים בדבר הבעיות הנפשיות שמהן סובל האב, כביכול, קבע בית המשפט כי הוא יקיים עם בנו הקטין מפגשים רציפים מחוץ למרכז הקשר.
"ניפוח במקרה הטוב וכזב לשמו במקרה הרע"
על פי פסק הדין, לכל אורך התקופה הפעילה האם לחץ מסיבי שלא לאפשר את יציאתו של האב למפגשים עצמאיים עם בנו. לטענתה, ההתרשמות של העובדות הסוציאליות מהאב היתה מוטעית. האם הזהירה את רשויות הרווחה כי אם לא יתערבו עוד "עלול לקרות אסון".
לאחר שהעובדת הסוציאלית הודיעה לצדדים כי בכוונתה להרחיב את זמני השהות של האב עם בנו, כך שהוא ילון עמו בסופי שבוע, נקטה האם בסדרת פעולות להרחקת האב מבנו. בין היתר, היא טענה שהיא חולה ולכן הוא לא יכול לקחת אותו, והגישה נגד האב תביעות על הטרדה מאיימת.
בהמשך טענה האם בפני העובדת הסוציאלית כי בנה סיפר שהאב נוגע באיבר מינו, ובהמשך הבן בליווי האם סיפר זאת לגננת שלו שהזמינה עובדת סוציאלית, על פי חוק נוער.
נערכה חקירה שבמסגרתה הכחיש האב בכל תוקף כי פגע בבנו בדרך כלשהי. חוקרת הילדים לא יכלה לקבוע את מהימנות הבן והתיק נגנז. בתסקיר נקבע כי למרות שהאם מציירת את האב כמסוכן, המסקנה היא שניתן להרחיב את זמני השהות של האב עמו.
בית המשפט קיבל את ההמלצה, ואפשר לבן ללון בביתו של אביו, אך האם נעמדה על הרגליים האחוריות ושוב הגישה תלונה כלפי האב בטענה שהוא נוקט באלימות כלפי הקטין. מאז לא היה הבן בקשר עם אביו במשך שנתיים.
האב והבן היו בנתק מוחלט במשך שנתיים
כעבור שנתיים, הגיש האב תביעה לביטול תשלום דמי המזונות בשל הנתק המוחלט של בנו ממנו. במקביל הגיש האב תביעה כספית נגד האם, שבה הוא טען, בין היתר, לניכור הורי, לשון הרע, רשלנות והפרה חובה חקוקה בשל התנהלות האם כלפיו.
בית המשפט קבע כי "טענות האם הן לעניין האלכוהול, הן לעניין הדיכאונות והן לעניין הפגיעה המינית לא היו אמת". עוד קבע כי טיעוני האם לעניין האלכוהוליזם והדיכאון של האב היו "ניפוח מגמתי של אירועי מה בכך במקרה הטוב וכזב לשמו במקרה הרע".
בית המשפט תהה "האם באמת צריכה הייתה האם לטעון במרץ, בכל מקום אפשרי, כי האב פגע מינית בקטין בבחינת טעות שבתום לב?" והמשיך: "למעשה, הדעת נותנת כי האם חברה על מנת להרתיע את האב מקשר עם יוצא חלציו וככל שאמר הקטין דבר מה, הוא לא חזר אלא בדיעבד על מידע ש'שתלה' בו אמו ואולי אף סבתו".
כתוצאה מאותן קביעות עובדתיות נקבע בפסק הדין כי האם ביצעה כלפי האב עוולה של נגישה, כיוון שכל ההליכים, הפניות והתלונות של האם הסתיימו לטובת האב: "מטרתה היתה להיפטר מנוכחות האב בחיי הבן", קבע בית המשפט ביחס לאם.
עוד נקבע כי האם ביצעה כלפי האב עוולה של לשון הרע, כאשר פרסמה כי הוא ביצע מעשים של פדופיליה ותקיפה כלפיו. בית המשפט הורה לאם לפצות את האב גם בגין היותה הורה מנכר, כאשר בשל התנהלותה נותק הקשר בין האב לבין בנו.
על רקע זה, פסק בית המשפט לאב פיצוי של 150 אלף שקל, תוך שקבע כי הפיצוי הנפסק לא צריך להיות נמוך מזה האפשרי על פי חוק איסור לשון הרע, וכי יש להביא בחשבון את הצורך בהרתעה ובפיצוי מוגבר.
חוששים מניכור הורי? מהרו להתייעץ עם עורך דין
בעקבות פסק הדין הקשה שניתן נגדה, הגישה האם ערעור לבית המשפט המחוזי. האחרון דחה את הערעור, ואף חייב את האם בתשלום הוצאות בסך של 30 אלף שקל. במסגרת החלטתו קבע המחוזי כי האם שמה לה למטרה להוציא את האב מחייה בכל מחיר, ולשם כך היה עליה להוציא את האב גם מחייו של בנו הקטין.
בית משפט קבע כי נוכח כל העוולות שנעשו לאב נראה כי הפיצוי שנפסק לו הוא על הצד הנמוך, ומאחר שהאב לא הגיש ערעור שכנגד בוודאי שיש לאשר את הסכום שנפסק לו במלואו.
לסיכום, התופעה של ניכור הורי היא תופעה מורכבת, שיש לטפל בה ברגישות ובצורה חכמה ויעילה. מוטב להתייעץ בהקדם עם עו"ד. ניכור הורי יכול להחמיר, ולכן התייעצות עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין כבר בשלב הראשון כאשר מופיעים סימנים של התופעה, יכול לשפר את המצב.
ניתן לזהות סימנים מקדימים למצב העלול להתפתח לניכור הורי, במיוחד כאשר הילד נרתע מקשר, מגע, פגישות ושיחות עם ההורה האחר. אם המצב מידרדר, ההורה המנוכר חייב לפעול במהירות, אחרת הקשר עם ילדו עלול להגיע עד לכדי ביטויי שנאה, קללות וסירוב מוחלט להיפגש עמו.
* הכותבת מנהלת את משרד עורכי הדין גרציה קשתי המתמחה בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי, והיא בעלת ניסיון רב בהתמודדות עם מקרים של ניכור הורי והגשת תביעות בנושא
טלפון: 053-2264160
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד