פטנט עולמי - יש חיה כזו?

כאשר אני שואל יזמים איפה הם רוצים להגיש את בקשת הפטנט שלהם, פעמים רבות אני מקבל את התשובה: בכל העולם! הם כולם חולמים שהמוצר שהם פיתחו יימכר בכל מקום ובכל זמן ושההגנה על המוצר באמצעות פטנט תהיה גלובלית.

זה כמובן הגיוני שנרצה להגן על הפטנט שלנו בכל העולם, אך זה גם יקר מאוד ולא ממש פרקטי, משום שבפועל, צריך להגיש בקשת פטנט בכל מדינה בנפרד, ולעבור את כל תהליך בחינת הבקשה בכל מדינה מחדש. כל הליך, בכל מדינה, כרוך בתשלום עבור ההגשה, עבור כל התשובות לבוחן ועבור תעודת הפטנט והחידושים, והאפשרות לעשות זאת תלויה בתקציב העומד לרשותכם.

הבעייתיות ברצון לייצר הגנה גלובלית לפטנט שלכם היא לא רק ביורוקרטית, אלא בראש ובראשונה שאלה של כדאיות השקעה. את ההחלטה היכן להגיש את הבקשה המלאה לרישום פטנט צריך לקבל לכל המאוחר שנתיים וחצי אחרי שהוגשה הבקשה הראשונית. שנתיים וחצי הוא זמן קצר יחסית, וסביר להניח שהמוצר שלכם עדיין יהיה בשלבי פיתוח ולא יגיע לשוק.

בשלב זה עדיין יהיה קשה מאוד להעריך מה תהיה מידת ההצלחה של המוצר ולכמה זמן היא תימשך, והאם ההשקעה בהגשת פטנט במדינות רבות היא כדאית בכלל. אם אתם חושבים שיש למוצר פוטנציאל חזק ואין לכם בעיה של תקציב, למשל חברת תרופת המפתחת תרופה חדשה עם הרבה ביקוש פוטנציאלי, אז סביר להניח שתשקיעו מראש בבקשות פטנט במדינות רבות. מצד שני, אם אתם מיזם חדש, והתקציב מוגבל, בחירת המדינות תהיה מן הסתם מצומצמת יותר, ותתרכז בשווקים המרכזיים של המוצר.

אכן כן! ישנם מספר אזורים בעולם שבהם מספר מדינות התאגדו תחת אמנה משותפת, המאפשרת להגיש בקשת פטנט אחת שתהיה תקפה לכל המדינות החתונות על האמנה. האמנה המוכרת ביותר היא של מדינות אירופה, ששותפות לה גם מדינות כמו שוויץ או אנגליה.

בקשת פטנט אירופאית מוגשת פעם אחת, באנגלית, עוברת בחינה אחת, ולאחר אישורה אפשר לרשום את הפטנט ביותר מ-40 מדינות. עם זאת, במסגרת רישום הפטנט בכל מדינה יש לשלם אגרות בכל מדינה בנפרד, ולעתים, תלוי במדינה, גם לבצע תרגום של הפטנט לשפה המקומית.

אמנות דומות קיימות גם בין מדינות באפריקה וכן בין רוסיה לבין מדינות רבות שהיו חלק מברית המועצות לשעבר.

המטרה של הגשת בקשת פטנט היא להגן על הפטנט מפני כל שימוש מסחרי על ידי מתחרים ולמקסם את הרווח העתידי שניתן יהיה להפיק ממנו. לכן, בעדיפות ראשונה כדאי להגיש את הבקשות במדינות שבהן צפויים להיות שווקים מרכזיים למוצר. בעדיפות שנייה, ניתן לכלול גם מדינות שהמוצר ייוצר בהן, גם אם הן אינן שוק מרכזי למוצר עצמו.

שאלה מצוינת כי תמיד כדאי לבדוק "מה עושים השכנים". מנסיון המשרד שלנו עולה כי ברוב רובם של המקרים חברות ישראליות מגישות בקשות פטנטים בארצות הברית, בעדיפות ראשונה, כי היא על פי רוב השוק המרכזי למרבית המוצרים. בעדיפות שנייה נמצאת אירופה, שבה עלות ההגשה גבוהה יותר. לבסוף, בעדיפות שלישית, חברות ישראליות מגישות בקשת פטנט גם במדינות מרכזיות בשוק העולמי כגון סין, יפן, קוריאה, קנדה, אוסטרליה וכדומה. תלוי כמובן במאפייני המוצר שהן מפתחות ובתקציב העומד לרשותן.

שיקול נוסף היא השאלה באילו מדינות או אזורים ממוקמים המתחרים הפוטנציאליים של המוצר שלכם או מפעלי ייצור גדולים. לדוגמה, חברות תרופות תמיד דואגות להגיש פטנטים בישראל ובהונגריה, למרות ששתיהן מהוות שוק לא גדול לתרופות. מדוע? ובכן, בישראל יש את חברת טבע, שהיא יצרנית ומשווקת תרופות עולמית, וגם בהונגריה ממוקמים מפעלים גדולים מאוד לייצור תרופות. חברות תרופות מגישות בשתיהן פטנט כדי לחסום תחרות מקומית עם המוצר שלהן.

אין באמת חיה כזאת "פטנט עולמי". לפחות לא בינתיים. על מנת לקבל הגנה גלובלית לפטנט שלכם, תצטרכו:

א. להגיש בקשת פטנט בכל מדינה בנפרד (חוץ ממדינה שהיא חלק מאמנה אזורית).

ב. אחרי אישור הפטנט - להגיש בקשת רישום בכל מדינה בנפרד (רק עבור מדינות שהן חלק מאמנה אזורית).

לסיכום, אם ברצונכם ליצור הגנה בינלאומית למוצר שלכם באמצעות פטנט, יהיה עליכם לבחור ולתעדף את המקומות שבהם תגישו בקשה בהתאם למיקום של השווקים המרכזיים של המוצר, כמו גם של המתחרים ושל מרכזי ייצור, וכן לפי פוטנציאל הרווח של המוצר והיכולת הפיננסית שלכם.

גד בנט הוא שותף מנהל ועורך פטנטים במשרד פאולינה בן-עמי, עורכי פטנטים, המתמחה ברישום פטנטים בישראל ובחו"ל.

טלפון: 053-9377857

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד