כאשר מירב (שם בדוי) בת ה-42 איבדה את אמה לפני שנתיים, לא רק שלבה נשבר - גם ביטחונה לגבי היכן תגור נשבר. במשך 15 שנה חיה יחד עם אמה בדירת עמידר בירושלים, טיפלה בה ותמכה בה כלכלית. אבל כשביקשה הכרה כ"דיירת ממשיכה", התגלה כי המערכת מערימה קשיים בירוקרטיים לא פשוטים, המערכת תעשה הכל בשביל לא להכיר בה כדיירת ממשיכה. חברת הדיור הציבורי דרשה ממנה להוכיח שהתגוררה בדירה "ברציפות מלאה" - דרישה שהתבררה כמעט בלתי אפשרית למי ששהתה לפעמים אצל חברות או בני משפחה אחרים.
גם לעניין דוחות מעגל המערכת מתנהלת בחוסר תום לב תוך הפחדת הדייר החוזי שלרוב נמנה עם אוכלוסייה מבוגרת ומוחלשת אשר מעדיפים להסתיר את העובדה כי גר איתם מי מבני משפחתם.
כמי שמתמחה בדיני משפחה ובדיור ציבורי, נתקלת עו"ד יהודית שם טוב במקרים כמו זה של מירב באופן תדיר. במסגרת עבודתה היא מייצגת משפחות במאבקן על זכויות דיור בסיסיות, כאשר מותו של קרוב משפחה בדיור הציבורי הופך אותן למועמדות פוטנציאליות לפינוי מהבית היחיד שהכירו. לגביה, המונח "דייר ממשיך" עשוי להישמע טכני ומשפטי, אך מאחוריו מסתתרים סיפורים אנושיים של משפחות הנלחמות על זכותן הבסיסית לקורת גג. "זהו מאבק שמשקף לא רק את המחסור החמור בדיור הציבורי בישראל, אלא גם את הפער בין הכוונות החברתיות של החקיקה לבין המציאות הביורוקרטיה המורכבת", היא אומרת.
זכות מותנית בתנאים קפדניים
על פי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, דייר ממשיך מוגדר כקרוב משפחה של זכאי לדיור ציבורי שנפטר או עבר למוסד סיעודי. אך בפועל, הזכאות להמשיך ולגור בדירה מותנית במערכת תנאים ומורכבת שמחלקת את המבקשים לקטגוריות שונות. התנאי הבסיסי הראשון דורש שהדייר החוזי התגורר בדירה הציבורית לפחות חמש שנים לפני מותו או מעברו למוסד סיעודי. התנאי השני מגדיר את מעגל קרובי המשפחה הזכאים: בן זוג (כולל ידוע בציבור), ילד, נכד, הורה או מי שהזכאי היה האפוטרופוס שלו.
אך מעבר לתנאים הבסיסיים, המערכת מתחלקת לשלושה מסלולים נפרדים.
במסלול הראשון: אם הדייר הממשיך גר בדירה הציבורית עם הדייר החוזי בתאריך הקובע 1/8/09, יהיה זכאי אם התגורר ברציפות ולא פחות מ 4 שנים בדירה עם הדייר החוזי- לפני פטירתו או מעברו למוסד סיעודי. תקופת 4 שנים תכלול הן מגורים לפני התאריך הקובע והן לאחריו ומלבד שכל תקופת המגורים היא רציפה.
במסלול השני: אם הדייר הממשיך התגורר עד התאריך הקובע 1/8/09 ברציפות בדירה הציבורית, עם הזכאי או כדייר ממשיך, במשך 4 שנים לפחות.
במסלול שלישי: אם הדייר הממשיך לא התגורר בדירה הציבורית בתאריך הקובע, 1/8/2009 או גר עד התאריך הקובע ברציפות בדירה הציבורית, עם הזכאי או כדייר ממשיך, במשך תקופה קצרה מ-4 שנים, אך התגורר עם הדייר החוזי לפחות 3 שנים לפני פטירתו או מעברו למוסד סיעודי, יהיה זכאי רק אם הוא יוכר כזכאי לדירה ציבורית לפי כללי הקצאת דירה בשיכון הציבורי.
כך שלסיכום, קרוב המשפחה זכאי להמשיך ולגור בדירה אם הוא עומד בקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי על פי המפורט בשלושת המסלולים.
לעו"ד ומגשרת יהודית שם טוב באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד ומגשרת יהודית שם טוב
כשהביורוקרטיה פוגשת את החיים
"המערכת נוטה לפרש את התנאים בצורה קיצונית ולפעמים אף בניגוד לרוח החוק", אומרת עו"ד שם טוב, המתמחה בדיני משפחה ודיור ציבורי ומייצגת עשרות משפחות במאבקן על זכויות דיור. "ראיתי מקרים בהם חברות הדיור הציבורי דחו בקשות רק על בסיס העובדה שהמבקש לא נמצא בביקור מעגל אקראי שנערך בשעות הבוקר, כשהוא היה בעבודה. זו גישה שאינה מתחשבת במציאות החיים של אנשים עובדים".
המורכבות מחריפה כאשר מדובר במשפחות שחיו יחד אך לא תמיד תיעדו זאת רשמית. "יש משפחות שבנותיהן או בניהן התגוררו בדירה שנים רבות, טיפלו בהורים המבוגרים, אך מסיבות שונות לא עדכנו את כתובתם במרשם האוכלוסין", מציינת שם טוב. "כשמגיע הרגע הקשה של הפרידה, הן מגלות שהמערכת דורשת מהן להוכיח את מה שהיה ברור לכל השכנים - שהן חיו שם כל הזמן".
פסיקה חדשה משנה את הכללים
פסיקה חדשה מפברואר 2025 של בית המשפט המחוזי בירושלים עשויה לשנות את פני הטיפול בבקשות דייר ממשיך. בעקבות עתירה שהגישה עו"ד יהודית שם טוב, קיבל בית המשפט טענות נגד הסתמכות מופרזת על ביקורי מעגל כראיה בלעדית להעדר מגורים בדירה. "זהו פסק דין מפורש שחשיבותו רבה", מסבירה עו"ד שם טוב. "בית המשפט הבהיר שביקורי מעגל שנערכים בשעות עבודה סטנדרטיות אינם יכולים להוכיח שאדם אינו מתגורר בדירה, ושיש לבחון מכלול ראיות".
בתיק שבו התקבלה העתירה, הרשויות התבססו בעיקר על ביקורי מעגל שנערכו בבוקר כשהדיירהיה בעבודתו. לעומת זאת, המבקש הציג תצהירי שכנים, תיעוד חניה ברחוב, רישום במרשם האוכלוסין והסכם גירושין המעיד על מועד עזיבת דירתו הקודמת. "בית המשפט קבע שיש לבחון את מכלול הראיות ולא להסתמך על כלי אחד בלבד", מדגישה עו"ד יהודית שם טוב.
המחסור בדיור ציבורי מחריף את הבעיה
המאבק על זכויות דייר ממשיך מתרחש על רקע המחסור החמור בדיור הציבורי בישראל. עם כ-70 אלף דירות בלבד בניהול חברות הדיור הציבורי, זמני ההמתנה הממושכים יוצרים לחץ אדיר על המערכת. "הקושי הוא שמחד המערכת אמורה לשרת אוכלוסיות במצוקה, ומאידך היא נתונה ללחץ למצוא דירות פנויות", מציינת שם טוב. "התוצאה היא לעתים פרשנות קפדנית מדי של התנאים, שפוגעת בדיוק באלה שהחוק נועד להגן עליהם".
במהלך שנת 2023 הועלתה הצעת חוק בעניין שמטרתה לחזק את זכויות הדייר הממשיך. ההצעה מבקשת לחזור למתכונת המקורית של החוק משנת 1998, לפני שהוחמרו התנאים. על פי ההצעה, כל דייר ממשיך יוכל להמשיך לגור בדירה גם אם אינו עומד בקריטריוני הזכאות לדיור ציבורי, ובתקופה של שנתיים הראשונות שכר הדירה לא יעלה.
"אני תומכת בהצעה זו", אומרת עו"ד יהודית שם טוב. "היא משקפת הבנה שדיור הוא זכות בסיסית, ושלא כל אדם שגדל בדיור ציבורי מצליח 'לצאת מהמעגל' במובן הכלכלי. החוק המקורי הכיר בכך שיש ערך חברתי במניעת פירוק משפחות ובמתן יציבות דיורית".
הדרך קדימה: הכנה וייצוג נכון
למרות המורכבות, ישנן דרכים להגביר את הסיכויים להכרה כדייר ממשיך. "החשוב ביותר הוא תיעוד מתמשך של המגורים בדירה", אומרת עו"ד יהודית שם טוב. "כל מסמך שמוכיח קשר לכתובת - חשבונות, התכתבות עם מוסדות, תעודות רופא מאזור בו נמצאת הדירה - יכול להיות חשוב בבוא העת. חשוב גם לשמור על יחסים טובים עם השכנים, שתצהירייהם עשויים להיות מכריעים".
לדברי עו"ד יהודית שם טוב, כשמגיע הרגע של הגשת הבקשה, חשוב להכין חומר מקיף ומשכנע שכן המדובר בראיות אשר עשויות להכריע בתיק. "אני רואה לא מעט מקרים שבהם אנשים מגישים בקשות חסרות או מסתפקים בהצהרות כלליות", היא מסבירה. "בקשה מוצלחת צריכה לכלול ראיות ומכתב נימוקים מפורט, תצהירי עדים, תיעוד רפואי במידת הצורך, והכול בהצגה ברורה וקוהרנטית". שם טוב מוסיפה כי במשרדה היא נוהגת לבנות אסטרטגיה מותאמת לכל מקרה ולהתמקד בראיות החזקות ביותר לכל בקשה.
המאבק על זכויות דייר ממשיך חורג הרבה מעבר לפרטים טכניים וביורוקרטיים. זהו מאבק על הזכות לדיור בכבוד, על צדק חברתי ועל מניעת העמקת הפערים בחברה הישראלית. הפסיקה החדשה מפברואר 2025 מהווה נקודת מפנה חשובה, אך העבודה הקשה של יישום הרוח החדשה עדיין מחכה. משפחות הזקוקות לייצוג במאבק זה ימצאו בייעוץ מקצועי ובהכנה נכונה כלים חיוניים להגנה על זכויותיהן הבסיסיות.
הכתבה באדיבות zap משפטי
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי