פעם בכמה חודשים כולנו נחשפים לתמונות של שחקניות מפורסמות, דוגמניות ידועות או כוכבות ריאליטי שהניתוחים הפלסטיים שינו את פניהן עד בלי הכר. התגובות ברשתות החברתיות זועמות ולא סלחניות.
למשל, "מה קרה לה?", "למה היא עשתה את זה לעצמה?", "היא הייתה כל כך יפה לפני". אבל מאחורי התמונות האלה, החיוך הנבוך של הידוענית, מסתתרת לא פעם מציאות כואבת הרבה יותר - ורוב הפעמים, זה לא בחירה. זו תוצאה של רשלנות רפואית.
כולנו ראינו את התמונות. פנים קפואות, שפתיים מנופחות בצורה לא טבעית, עיניים שכבר לא נסגרות כמו שצריך, עצמות לחיים בולטות באופן מוזר. לפעמים אנחנו שופטים: "היא התמכרה לניתוחים", או "למה היא לא יודעת מתי להפסיק".
אבל האמת היא שברוב המקרים, אלו לא אנשים שרדפו אחרי שלמות דמיונית. אלו אנשים שהלכו לקליניקה מכובדת, פגשו רופא בעל שם, קיבלו הבטחות לתוצאה טבעית ויפה - ויצאו משם עם נזק שלא ניתן לתקן. ומה שחשוב להבין: זה לא קורה רק לכוכבות ולסלבריטאים. זה קורה כל יום גם לאנשים רגילים, רק שאת הסיפורים שלהם לא רואים בכותרות.
בישראל, אלפי אנשים עוברים מדי שנה ניתוחים פלסטיים וטיפולים אסתטיים. הזרקות בוטוקס בהפסקת צהריים, מילוי שפתיים לקראת אירוע חשוב, הגדלת חזה, מתיחת פנים, שאיבת שומן - הרשימה ארוכה.
עו"ד אלעד ג'ובני, המתמחה ברשלנות רפואית, ליווה מקרים רבים של רשלנות בתחום האסתטיקה הרפואית. לדבריו, מדובר בתעשייה משגשגת, שרק הולכת וצוברת לקוחות.
"רבים מהלקוחות שלי שפנו לאסתטיקה רפואית אכן ביקשו לשמר את הגיל שלהם, להראות צעירים ויפים יותר, אבל יש גם רבים אחרים שפנו לניתוחים קוסמטיים במטרה לשפר את איכות החיים שלהם, בין שמדובר בניתוח אף, הקטנה או הגדלה של החזרה וכן הלאה. כך או כך, כשניתוח מסתבך, כשטיפול פשוט הופך לסיוט המטרה לא רק שלא הושגה, אלא שנגרם נזק עצום - פיזי, כמובן, אבל בעיקר נפשי".
מה שלא תראו באינסטגרם
אישה בת 35, אם לשני ילדים, רצתה "רק קצת" להרים את הלחיים שהתחילו לצנוח. הרופא הבטיח לה תוצאה טבעית, "כאילו חזרת עשר שנים אחורה". היא עברה את ההליך בקליניקה פרטית מוכרת בתל אביב. כשהיא התעוררה מההרדמה, משהו לא הרגיש נכון. החלק השמאלי של הפנים לא זז כמו שצריך. פגיעה בעצב הפנים הותירה אותה עם פרזה חלקית - החצי האחד של הפה לא זז, העין לא נסגרת לגמרי. "אנשים חושבים שעברתי שבץ", היא סיפרה למשפחה. היא הגיעה לשפר את המראה, ויצאה עם נכות.
לדברי עו"ד ג'ובני, בשנים האחרונות, לצד התעצמות תעשיית האסתטיקה הרפואית, הוא רואה יותר ויותר מקרים כמו אלה. "אנחנו רואים זינוק דרמטי במקרי הרשלנות בניתוחים פלסטיים בשנים האחרונות", הוא אומר. "והדבר המטריד ביותר הוא שניתן היה למנוע חלק ניכר מהמקרים. מדובר ברופאים שלא הקפידו על הסטנדרטים הבסיסיים, לא הסבירו למטופלים את הסיכונים האמיתיים, ולא נתנו להם את האפשרות לקבל החלטה כמו שצריך".
במקרה של המטופלת עם הפגיעה העצבית, התברר שהרופא לא הסביר לה כלל על האפשרות של פגיעה כזו. "היא חתמה על טופס הסכמה רק ביום הניתוח, כשהיא כבר שילמה את מלוא הסכום והגיעה למרפאה", מספר עו"ד ג'ובני. "הטופס היה גנרי, בשפה רפואית מסובכת, ואיש לא ישב איתה לעבור על זה או להסביר מה כל זה אומר. כמובן שלא מדובר כאן בהסכמה מדעת אלא בניסיון לכסות את הרופא משפטית".
לעו"ד אלעד ג'ובני באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד אלעד ג'ובני
כשהמטופל הופך ללקוח
אחת הבעיות המרכזיות בתחום הניתוחים הקוסמטיים היא האופי המסחרי המובהק שלו. בניגוד לניתוח רפואי דחוף שנועד להציל חיים, כאן המטופל הוא גם לקוח שצריך "למכור" לו טיפולים, וכמה שיותר. לאור הדרישה, צצו קליניקות רבות המתחרות זו בזו, מציעות מבצעים, מפרסמות באגרסיביות. הלחץ הכלכלי על הרופאים גדול, והפיתוי לקצר בפינות - אף גדול יותר.
"יש רופאים שמבטיחים הרים וגבעות בפגישה הראשונה", מסביר עו"ד ג'ובני. "הם מראים תמונות 'לפני ואחרי' מדהימות, מדברים על כמה זה פשוט ובטוח, וממעטים בחשיבות הסיכונים. כשאדם שחווה שבר בביטחון העצמי שלו שומע שהוא יכול להיראות כמו הגרסה הטובה ביותר של עצמו בתוך כמה שבועות הוא מאוד רוצה להאמין בזה. והרופא, שרואה בו גם הכנסה נחמדה, לא ממש מעוניין להרתיע אותו".
הבעיה חריפה עוד יותר כשמדובר בהזרקות אסתטיות - בוטוקס, חומרי מילוי, הזרקות שומן. אלה נחשבים להליכים "קלים", כמעט טריוויאליים. יש קליניקות שמציעות אותם כמו שאחרות מציעות טיפולי פנים. אבל גם כאן הסיכונים אמיתיים: תגובות אלרגיות, זיהומים, נמק רקמתי, פגיעה בכלי דם, ובמקרים נדירים אך קיימים - אפילו אובדן ראייה או שבץ. ועדיין, אנשים מקבלים את ההזרקות האלה בתנאים שרחוקים מסטרילים, לפעמים אפילו מידי מי שאינו רופא כלל.
החוק לחוד ומציאות לחוד
על פי חוק זכויות החולה, כל מטופל זכאי לקבל מידע מלא לפני טיפול רפואי. המידע צריך לכלול את מהות ההליך, הסיכונים והסיבוכים האפשריים, סיכויי ההצלחה, והאלטרנטיבות הטיפוליות.
בניתוחים אלקטיביים - אלה שנעשים מבחירה ולא מחובה רפואית - חובת הגילוי מחמירה עוד יותר. הרופא צריך להסביר אפילו על סיכונים שהסבירות שלהם נמוכה יחסית, ולתת למטופל זמן להתייעץ ולשקול. אבל מה קורה בפועל? בפועל, ביום הניתוח המטופל מקבל טופס סטנדרטי ולרוב הוא חותם עליו מבלי לקרוא או להבין את הסיכונים.
"לא כל ניתוח שלא הצליח הוא בהכרח רשלנות", מדגיש עו"ד ג'ובני. "גם רופא טוב יכול להיתקל בסיבוכים, זו רפואה ולא קסם. אבל כשהרופא חורג מהסטנדרט המקובל, כשהוא לא מקפיד על זהירות בסיסית, כשהוא לא מבצע בדיקות שהיה צריך לבצע, או כשהוא מסתיר מהמטופל מידע קריטי - זו רשלנות רפואית. והחוק נותן למטופל זכות לפיצוי".
אבל מה זה בעצם אומר, פיצוי? לא תמיד מדובר רק בכסף. הפיצוי במסגרת תביעת רשלנות כולל כמובן את ההוצאות הרפואיות - ניתוחי תיקון, טיפולים, תרופות, מעקב ארוך טווח. במקרים שבהם הנזק פגע ביכולת העבודה, גם אובדן הכנסה. אבל יש גם את הנזקים שקשה למדוד אותם במספרים: הכאב, הסבל, הצער, עגמת הנפש. הפגיעה האדירה בביטחון העצמי, דיכאון לא פעם וקושי לחזור לחיים נורמליים.
"לצערי", מספר עו"ד ג'ובני, "ראיתי מטופלים שנותרו עם נזקים קוסמטיים קבועים ופשוט נעלמו מהחיים החברתיים שלהם. אישה שהייתה פעילה חברתית, שמחה, יוצאת - ואחרי ניתוח כושל היא כמעט לא יוצאת מהבית. היא לא יכולה להסתכל על עצמה במראה. כל מפגש חברתי הופך לחרדה. ההליך הפשוט הזה הרס לה את כל הביטחון, את תחושת השליטה על החיים שלה, את תחושת הכבוד העצמי".
בבית המשפט, הפיצויים בתביעות כאלה יכולים להגיע למאות אלפי שקלים, תלוי בחומרת המקרה. "בשנים האחרונות סכומי הפיצויים הנקבעים בתביעות אלו בביהמ"ש הולכים וגדלים", אומר עו"ד ג'ובני. "אבל צריך להבין שההליך המשפטי הוא לא פשוט. הוא יכול להימשך שנים, והוא דורש עבודה מסיבית - איסוף מסמכים רפואיים, חוות דעת של מומחים, עדויות, דיונים בבית המשפט. זה לא קל, אבל עבור רבים מהלקוחות שלנו זה לא רק הכסף - זה גם הצדק, זה הרגשה שהרופא שפגע בהם משלם על מעשיו".
אם מישהו סבור שעבר טיפול קוסמטי רשלני, מה עליו לעשות?
עו"ד ג'ובני: "הצעד הראשון הוא כמובן לתעד הכל. צלמו את המצב, שמרו כל מסמך רפואי, תעדו כל שיחה עם הרופא והצוות. אנשים לא תמיד חושבים על זה ברגע, כי הם בהלם אבל התיעוד הוא קריטי. הצעד השני הוא להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום ולא לנסות להתמודד מול זה לבד. הרופא שלכם כנראה יש לו ביטוח אחריות מקצועית, ועורך דין טוב משלו. אתם צריכים מישהו מקצועי בצד שלכם, מישהו שמבין את החוק, שיודע איך לאסוף ראיות, איך להשיג חוות דעת רפואיות, ואיך לבנות תיק משפטי חזק".
הניתוחים הפלסטיים והטיפולים האסתטיים פה כדי להישאר. אנשים ימשיכו לרצות לשפר את המראה שלהם, וזו זכותם הלגיטימית. אבל הציבור חייב להיות מודע יותר לסיכונים ולזכויות שלו. "אם אני יכול להעביר מסר אחד", אומר עו"ד ג'ובני בסיום השיחה, "זה שלא תמהרו.
בדקו את הרופא לעומק - הרישיון שלו, הניסיון שלו, המוניטין שלו. תשאלו שאלות קשות. תדרשו הסברים מלאים על הסיכונים, לא רק על התוצאות המבטיחות. ואל תחתמו על שום דבר אם אתם לא מבינים אותו לחלוטין. וזכרו - אתם לא חייבים לעשות את זה. אם משהו מרגיש לא בסדר, אם אתם מרגישים לחוצים או לא בטוחים - אל תיכנסו לניתוח. תמיד אפשר לחזור במועד אחר, אצל רופא אחר. אבל נזק שנגרם - לא תמיד אפשר לתקן".
ליצירת קשר עם עו"ד אלעד ג'ובני - office@Ge-law.co.il, שד' שאול המלך 35, בית אמריקה - תל אביב, טל' - 072-2405172, 077-3183149.
הכתבה בשיתוף zap משפטי