שמעון, מהנדס תוכנה בן 38, עשה את אותו הדבר בדיוק בכל בוקר ב-3 השנים האחרונות. הוא קם בשש, מלביש את הבת בת ה-5, מכניס אותה לרכב ויוצא לדרך. תחילה הוא מוריד אותה בגן שבדרך לעבודה, ואז ממשיך למשרדים בפארק תעשייה במרכז. שגרה מוכרת, נוחה, שעובדת בדיוק כמו שצריך. עד אותו בוקר של יום רביעי.
אחרי שהוריד את הבת בגן, שמעון המשיך כרגיל לכיוון העבודה. במרחק של כ-500 מטר מהגן, בצומת שעובר בו כל בוקר, רכב שדילג על אור אדום התנגש בו מהצד. התוצאה: שבר במפרק הכתף, חבלת צוואר, ושלושה חודשים של חוסר יכולת לעבוד. כשהגיע לבית החולים, הוא סיפר על התאונה כמו שכל אדם היה מספר. אבל מה שהוא לא ידע אז - זה שהעצירה הזו בגן בדרך לעבודה עלולה הייתה להסתבך לו.
"רבים ממי שעברו תאונות דרכים בדרך לעבודה, לא מודעים לזכויות שלהם, לא פעם הם אפילו לא יודעים שמדובר בתאונת עבודה, ושהם זכאים לגמול על כך מהביטוח הלאומי", מספר עו"ד אלעד ג'ובני, המתמחה בנזקי גוף ותאונות עבודה.
לדבריו, במקרים כמו זה של שמעון, רבים מהם מספרים על בלבול רב מהסיטואציה. "רבים מהנפגעים", הוא מוסיף, "לא יודעים באילו קריטריונים עליהם לעמוד כדי שהתאונה תוכר כתאונת עבודה. האם יש משמעות למסלול הנסיעה? האם יש משמעות לסטייה מהדרך? כל פרט הוא חשוב כאן ולכן יש לפעול בזהירות יתר בטרם הגשת תביעה".
תופעה נרחבת עם השלכות כבדות
המדינה בכלל והמוסד לביטוח לאומי בפרט לא ששים לשלם כסף לנפגעים. לאחרונה אף נערך ניסיון להחריג תאונות דרכים בדרך לעבודה או ממנה מההגדרה של תאונות עבודה, אך ההמלצה לכך נדחתה בשלב זה.
הנתונים מדברים בעד עצמם. בשנים 2013-2021, כ-94 אלף בני אדם נפגעו בתאונות דרכים שהוכרו כתאונות עבודה - כמעט מחצית מכלל נפגעי תאונות הדרכים בכל שנה. מתוכם, 275 איבדו את חייהם. בסופו של יום המוסד לביטוח הלאומי שילם כ-5.1 מיליארד שקל לנפגעי תאונות דרכים בעבודה בתקופה זו. 55% מההרוגים נסעו ברכב פרטי, 25% באופנוע או קטנוע, והשאר היו הולכי רגל ורוכבי אופניים.
"אני מסתכל על המספרים האלו אחרת", אומר עו"ד ג'ובני. "אני רואה את העלייה בנתונים כחלק מהעלייה בתאונות הדרכים. זו לא תופעה שולית אלא מכת מדינה. אך בניגוד לתאונות דרכים רגילות שבגינן אנחנו דורשים פיצויים מחברת הביטוח, תאונות בדרך לעבודה או בחזרה ממנה מתרחשות בשליחת המעסיק שלנו. זה נכון שיכול להיות שאנחנו לא היינו קשובים מספיק או שעשינו טעות, אבל הנוכחות על הכביש צריכה להיות באחריות המעסיק".
אז מה הופך תאונת דרכים לתאונת עבודה?
החוק הישראלי מגדיר זאת בצורה ברורה: כל תאונה שמתרחשת בדרך מהבית למקום העבודה, או מהעבודה חזרה הביתה, נחשבת לתאונת עבודה. זה לא משנה באיזה אמצעי תחבורה - רכב, אוטובוס, אופניים או הליכה ברגל.
"הדבר החשוב שאנשים צריכים להבין", אומר עו"ד ג'ובני, "הוא שהמסלול הנכון הוא תמיד קודם תביעה למוסד לביטוח הלאומי, ורק אחר כך, כשיש קביעת נכות, ניתן לפנות לחברת הביטוח. רבים טועים בשלב הזה ופוגעים בזכויות שלהם".
מתי תאונה לא תוכר כתאונת עבודה?
עו"ד ג'ובני: "לא כל תאונה שמתרחשת 'איפשהו בדרך' תוכר מיד כתאונת עבודה. הסיבה המרכזית לדחיית תביעות היא 'סטייה מהדרך הרגילה'. אם עצרתם בדרך להחליף צמיגים או לבקר חבר, והתאונה קרתה במהלך הסטייה הזו, הביטוח הלאומי עשוי לטעון שזו לא תאונת עבודה. יש מקרים גבוליים שבהם צריך ממש להיאבק כדי להוכיח שהתאונה צריכה להיות מוכרת. כל מקרה נבחן לגופו. יחד עם זאת אציין כי יש שני חריגים מרכזיים: הורדה ואיסוף ילדים ממסגרות חינוך, ועצירה לתפילת בוקר בבית כנסת. במקרים אלה, גם אם יש סטייה מהמסלול הישיר, התאונה עדיין תוכר כתאונת עבודה".
תביעה לביטוח הלאומי
השלב הקריטי ביותר הוא הדיווח למוסד לביטוח הלאומי. יש צורך להגיש טופס תביעה מיוחד (טופס ב.ל 211) במהירות האפשרית, יחד עם המעסיק. לדברי עו"ד ג'ובני, הטעות הראשונה שאנשים עושים היא שהם לא מספרים בבית החולים או בקופת החולים שמדובר בתאונת עבודה. חשוב להדגיש מההתחלה שמדובר בתאונה שקרתה בדרך לעבודה, ולוודא שזה מתועד נכון.
לאחר שהתביעה מאושרת, הנפגע זכאי ל"דמי פגיעה" - תשלום של 75% מהשכר הממוצע למשך 91 הימים הראשונים. אם אחרי 91 הימים האדם עדיין לא מסוגל לחזור לעבודה, הוא צריך להגיש תביעה לנכות מעבודה. הוועדה הרפואית קובעת את אחוז הנכות. אם נקבעו 9%-19% נכות - מענק חד פעמי. אם נקבעו 20% ומעלה - קצבת נכות חודשית לכל החיים.
"הופעה בפני ועדה רפואית היא לא משהו שצריך לקחת בקלות ראש", מדגיש עו"ד ג'ובני. "צריך להגיע מוכן, עם כל התיעוד הרפואי המלא".
במקביל לתביעה לביטוח הלאומי ניתן גם לתבוע את החברה המבטחת של הרכב, אך חשוב להבין שאין פיצוי כפול. חברת הביטוח מפצה על נזקים שהביטוח הלאומי לא מכסה: כאב וסבל, הפסד השתכרות עתידי, הוצאות רפואיות מיוחדות. "הנכות שנקבעה בביטוח הלאומי משמשת כבסיס לחישוב הפיצוי גם מול חברת הביטוח", מסביר עו"ד ג'ובני. "לכן כל כך חשוב לטפל נכון בשלב הראשון".
לעו"ד אלעד ג'ובני באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד אלעד ג'ובני
מתי כדאי לפנות לעורך דין?
"במקרים של תאונות דרכים בדרך לעבודה או ממנה, השאלה היא לא האם כדאי לפנות לעורך דין לליווי משפטי, אלא מתי", אומר עו"ד ג'ובני. "ככל שפונים מוקדם יותר, כך יותר קל להבטיח שהכול נעשה נכון. יש אנשים שמגיעים אחרי שכבר עשו טעויות בתיעוד, והתהליך נהיה מסובך הרבה יותר".
משרדו של ג'ובני מציע פגישת ייעוץ ראשונית ללא עלות. "אנחנו רואים את זה כשליחות", הוא מוסיף. "מדובר באנשים שעברו טראומה ושצריכים מישהו שיעמוד איתם בשורה אל מול המערכת". בשנה האחרונה בלבד, המשרד השיג פיצויים בסך של למעלה מ-5 מיליון שקלים עבור לקוחותיו.
"בסופו של דבר", אומר עו"ד ג'ובני, "לכולנו יש זכויות במדינה הזו, ועלינו לפעול כדי למצות אותם. יחד עם זאת, מדובר במערכת מורכבת, מתישה, שיכולה לתסכל ולהתיש רבים בדרך. חבל שזה ככה, כי בגלל הבירוקרטיה רבים לא ממשים את הזכויות שלהם וזה פוגע בשגרת החיים שלהם, בשכר, באיכות החיים. כדי שזה לא יקרה, אני בהחלט ממליץ על ליווי משפטי לאורך כל ההליך".
ליצירת קשר עם עו"ד אלעד ג'ובני - office@Ge-law.co.il, שד' שאול המלך 35, בית אמריקה - תל אביב, טל' - 072-2405172, 077-3183149.
הכתבה בשיתוף zap משפטי