עו"ד תאסירי, בוא נתחיל מהבסיס. במאמר שפרסמת אתה טוען שהחוק החדש הוא "מהפכה תפיסתית". מה זה אומר בעצם? מה השתנה?
"לפני 2019, כשאדם נקלע לחובות, המערכת התייחסה אליו כמו לפושע. פשיטת רגל הייתה כמעט מעשה פלילי. הגישה הייתה "אתה כשלת, אתה תשלם את המחיר". החוק החדש הפך את זה על הראש. היום אנחנו מבינים שחדלות פירעון היא לרוב "תאונה כלכלית" - עסק שקרס בגלל הקורונה, מלחמה, גירושין קשים כלכלית, מחלה פתאומית ועוד. המטרה היא לא להעניש אלא לשקם. לתת לאדם להתאושש, לחזור לשוק העבודה, להיות אזרח פרודוקטיבי. זה שינוי פילוסופי עמוק".
אתה מדבר על חובות שנגרמו בתום לב. איך באמת בודקים אם מישהו פעל בתום לב או לא?
"זאת שאלה שבית המשפט שואל כל הזמן, והיא לא פשוטה. תראי, יש מקרים ברורים: מישהו שלקח הלוואות ענק, קנה דירות נופש, נסע לחופשות פזרניות ופתאום "גילה" שאין לו כסף - זה לא תום לב. אבל יש גם את האזור האפור. למשל, בעל עסק שהמשיך לקחת הלוואות כי הוא באמת האמין שהעסק יתאושש - זה תום לב או רשלנות עסקית?
השאלה הכי חשובה היא: האם יצרת את החובות בידיעה שלא תוכל לעמוד בהם? ובמהלך ההליך - האם אתה משתף פעולה באמת, מוסר מידע מלא? מסתיר נכסים? משקר? אם אתה משחק הוגן, בית המשפט יתייחס אליך בהוגנות".
במאמר אתה כותב שניתן להגיע להסדר עם נושים מתחילת ההליך ועד סופו, כלומר גם לאחר קבלת צו לשיקום כלכלי; זה לא קצת מאוחר מדי בשלב זה?
"בדיוק לכיוון הזה אני רוצה להוביל אנשים - שיבינו שהמערכת היא לא רכבת שנוסעת על פסים קבועים וכשפספסת תחנה, זהו, נגמר. פסק הדין בעניין כהן נ' נהיר שינה את זה. השופטים אמרו בצורה ברורה: החוק הוא לא תחליף למשא ומתן, הוא מסגרת שמאפשרת משא ומתן. אז כן, גם אם אתה כבר עמוק בהליך אבל פתאום מצאת עבודה טובה, או שבן משפחה או חבר יכולים לסייע לך כלכלית, אם הגעת להסכמה עם הנושים - בוא נסגור את זה. בית המשפט לא אוהב לגרור הליכים. אם יש פתרון שמספק את כולם, למה לא"?
בהקשר זה, הסבר מהו תיקון 4 לחוק
"תיקון 4 לחוק נולד במרץ 2021 כתגובה למשבר הקורונה, ויצר מסלול חדש: "עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב". בשל הצלחתו, ובעיקר לאור מלחמת "חרבות ברזל", תוקפו הוארך מספר פעמים והוא בתוקף עד מרץ 2025, עם כוונה להפוך אותו לקבוע.
התיקון נותן לחייבים עם פוטנציאל להתאוששות "מרחב נשימה" מוגן מנושים. הם יכולים להישאר בשליטה על העסק שלהם, ליזום תהליך שיקום עצמאי ולהגיע להסדר עם הנושים, והכל בלי להיכנס להליך חדלות פירעון מלא עם כל הסטיגמה והסיבוכים שמגיעים איתו. זהו חוק מהפכני".
מדוע?
"זו המצאה גאונית. תארי לך עסק קטן כמו מסעדה, סטודיו לצילום, חנות בגדים, שפתאום נפגעו בגלל מלחמה. העסק לא פושט רגל, הוא פשוט צריך קצת זמן להתאושש. אבל הנושים דופקים בדלת, מאיימים בתביעות, והבעלים נכנס לפאניקה.
בעבר, היית צריך להיכנס להליך חדלות פירעון מלא: הנאמן נכנס, לוקח לך את השליטה על העסק, וזהו. תיקון 4 אומר: רגע, בוא ניתן לך "הקפאה" של 3-4 חודשים שבהם הנושים לא יכולים לתבוע אותך, ואתה תישאר עם השליטה על העסק שלך. תמשיך לנהל, תמשיך להרוויח, ותנסה להגיע להסכם עם הנושים. זה מה שקוראים לו "דבטור אין פוזשן" - החייב נשאר בשליטה. זה משנה הכול".
לעו"ד אסף תאסירי באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד אסף תאסירי
אבל זה נשמע גם מסוכן, לא? נותנים לאדם שכבר הוכיח שהוא לא מנהל טוב את העסק, להמשיך לנהל?
"זאת ביקורת לגיטימית לגמרי, ולכן יש שם "מנהל הסדר" שמפקח. לא כל כישלון עסקי הוא בגלל ניהול גרוע. לפעמים זה פשוט צירוף נסיבות בלתי מוצלח, ספק מרכזי שקרס, קורונה, מלחמה. היזם עצמו יכול להיות מוכשר מאוד, אבל הנסיבות הכריעו אותו. אז למה לקחת ממנו את העסק? הוא מכיר אותו הכי טוב. הרעיון הוא לתת לו הזדמנות, אבל עם ביקורת. ואם לא מצליחים להגיע להסדר בזמן - אוקיי, אז עוברים להליך מלא. אין פה 'כרטיס חינם'".
בישראל "פושט רגל" זה כמעט קללה. איך אדם חי עם זה?
"זאת שאלה חשובה, ואני שמח שהעלית אותה. כי מעבר לכל החוקים והסעיפים, יש פה נושא אנושי. אני רואה לקוחות שמתביישים לספר למשפחה, שמסתירים מהחברים, שמרגישים כמו פושעים.
והאמת? זה לא כמו פעם. החברה הישראלית השתנתה. אחרי הקורונה, אחרי המלחמה, כולם מכירים מישהו שהעסק שלו קרס. זה לא יוצא דופן יותר. בעבר תחת פקודת פשיטת הרגל, אכן היה מוטל על החייב מעין אות קין (סוג של קלון) - ואולם על פי החוק החדש אנחנו מדברים בעיקר על "תאונה כלכלית" ותו לא.
אבל יש עוד משהו: אם אתה נכנס להליך ויוצא ממנו נקי, עם הפטר - אתה מתחיל דף חדש. אף אחד לא יכול להגיד לך "אתה חייב לי". זו חירות. יש לי לקוחות שאומרים לי: "זו הייתה התקופה הכי קשה בחיי, אבל עכשיו אני ישן בלילה".
מה בדיוק קורה כשמקבלים הפטר?
"הפטר זה סוף המשחק. זה אומר: כל החובות שנוצרו לפני שנכנסת להליך פשוט נמחקים. אתה לא חייב יותר. זה בעצם לפתוח דף חדש ונקי. אתה יכול לפתוח עסק חדש, לקחת הלוואה, לחיות בלי שכל יום מישהו מאיים עליך. יש חריגים כמו מזונות, קנסות פליליים, חובות שנוצרו במרמה. אלה לא נמחקים. אבל את רוב החובות? כן. זו הזכות השנייה הכי אמיתית שיש".
מה הטעות הכי גדולה שאנשים עושים לפני שהם נכנסים להליך חדלות פירעון?
"הם מחכים יותר מדי. הם מתביישים, הם מקווים שזה יסתדר, הם לוקחים עוד הלוואה כדי לסגור חור, ואז עוד אחת. ואז המצב הופך ממשבר לקטסטרופה. אני אומר ללקוחות: אם אתה לא ישן בלילה בגלל חובות, אם אתה לא עונה לטלפון כי אתה מפחד שזה נושה, זה הזמן. אל תחכה עד שהבית יעמוד למכירה בעיקול. ככל שנכנסים מוקדם יותר, יש יותר אפשרויות. אם חיכית עד שאין
ומה הטעות השנייה בגודלה?
"לשקר. אנשים חושבים שהם יכולים להסתיר נכס, לא לדווח על הכנסה, "לשכוח" נושה. זה האסון הכי גדול. ברגע שבית המשפט או הנאמן מגלים, ואני מבטיח לך, הם מגלים, אתה מאבד את האמון. ואז כל העניין של תום לב עף לאוויר. יש לי כלל זהב ללקוחות: 'ספר הכול, תמיד. גם את הדברים שלא נעים'. כי אם אני לא יודע משהו, יהיה קשה לנו להגן עליך".
לסיום - אם היית צריך לתת עצה אחת לאדם שעומד על סף פשיטת רגל, מה היא הייתה?
"תבין שזה לא סוף העולם. זה נשמע קלישאה, אבל זה נכון. ראיתי אנשים שהיו בתחתית, חשבו שהחיים נגמרו, והיום הם מנהלים עסקים מצליחים. המערכת המשפטית בישראל, עם כל הבעיות שלה, נותנת סיכוי שני אמיתי. אבל אתה צריך לעבוד בתום לב, להיות שקוף, ולקבל עזרה מקצועית.
ועוד משהו - תזכור שהנושים שלך הם לא מפלצות. הם אנשי עסקים שרוצים לקבל את הכסף שלהם. אם תבוא אליהם בכנות ותציע פתרון הוגן, רובם ישמעו. כי גם להם לא תמיד ישתלם להיכנס להליך ארוך ויקר שבסופו הם יקבלו פחות. כולם רוצים לסגור את זה ולהמשיך הלאה".
עו"ד אסף תאסירי הוא המייסד ושותף בכיר במשרד עורכי הדין "תאסירי ושות'", ומתמחה בדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
הכתבה בשיתוף zap משפטי