הפחד מאובדן הבית הוא הסיוט הגדול ביותר של אנשים שנקלעים למצוקה כלכלית. כשהחובות מצטברים והמצב הולך ומחמיר, השאלה הכואבת ביותר היא: "האם אאבד את הדירה שלי?" עו"ד רושאל צולפייב, מומחה להבראת חברות שנקלעו לקשיים, הסדרי חוב וחדלות פירעון, מסביר בראיון מקיף מה באמת קורה לדירת המגורים בהליך חדלות פירעון, אילו הגנות קיימות בחוק, ומה אפשר לעשות כדי להציל את הבית.
עו"ד צולפייב, בוא נדבר על הפחד הגדול ביותר של אנשים בחדלות פירעון - האם הם באמת עלולים לאבד את הבית?
אכן, הפחד הגדול ביותר של אנשים בהליכי חדלות פירעון הוא בין היתר אובדן דירת המגורים שלהם. אולם, בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ישנן הגנות שנועדו לאפשר שמירה על דירת המגורים גם במצב של חובות קשים. דירת המגורים נחשבת לרכוש חשוב ו'יקר' לחייב, ולכן הליך מכירתה כפוף לאישור של בית המשפט.
בית המשפט בוחן האם מכירת הדירה תביא תועלת לנושים שבגינה שווה לוותר על הבית. במקביל חייבים להיבחן שלושה תנאים מצטברים לפני אישור מכירה: התועלת לנושים מהמכירה גדולה מהנזק לחייב, אין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שפחות פוגעת בחייב, ולחייב ובני משפחתו יהיה מקום מגורים סביר באזור מגוריהם, או סידור חלופי בהתאם לצרכיהם.
האם באמת אפשר לאבד את הבית?
לא בהכרח. החוק מאפשר לחייב להציע תכנית פירעון בבית המשפט הכוללת פריסת תשלומים נוחה ללא ריבית, שבמסגרתה ניתן לשמור על הדירה. בכל מקרה, בית המשפט שומר על זכותו להגן על החייב מבחינה הומניטרית, במיוחד בהתאם למצבו האישי - גיל, מצב בריאותי, משפחה. לכן, מומלץ מאוד לשכור עורך דין מומחה שילווה את ההליך לשם שמירה מיטבית על דירת המגורים.
מה קורה אם בכל זאת עולה הצורך למכור את הדירה?
אם בכל זאת יש צורך למכור את הדירה, חייבים לספק לחייב ולמשפחתו דיור חלופי למשך תקופה סבירה, המוכרת במושג המשפטי כ"דירה תפוסה", כך שלא יישארו ללא קורת גג מיד. דיור זה לא חייב להיות זהה בדירוג או במיקום לדירה המקורית, אך הוא נועד להבטיח שמירה על סביבה מינימלית להתגוררות מבחינה הומניטרית.
חשוב להבין שבית המשפט לא מאשר מכירת דירה אם אין תועלת ממשית לנושים או אם ניתן לאכוף דרכי גבייה אחרות. בית המשפט שוקל גם את מצב משפחתו, גילם ומצב בריאותו של החייב לפני מתן אישור למכירה. ניתן להיעזר בייצוג משפטי מקצועי שמגדיל את הסיכוי לשמור על הדירה דרך ניסוח הסדרים נכונים והגשת בקשות מתאימות.
מהו הליך חדלות פירעון ומתי אדם מגיע למצב הזה?
הליך חדלות פירעון הוא הליך משפטי שמטרתו לאפשר לשלם חובות במהירות האפשרית תוך שמירה על הזכות לשיקום כלכלי. מדובר במצב שבו אדם או תאגיד אינם מסוגלים עוד לעמוד בתשלומי החוב שלהם במועד או בכלל, כשההתחייבויות גבוהות משמעותית מהיכולת הכלכלית או מהנכסים שברשותם.
למצב של חדלות פירעון מגיעים כאשר קיים פער בלתי ניתן לגישור בין ההכנסות לבין ההוצאות והחובות. גורמים נפוצים הם נטילת הלוואות רבות, אובדן מקור פרנסה, פגיעה במצב הבריאות או במצב המשפחתי שמגדילים הוצאות, וקשיים תזרימיים שונים. בנוסף, כאשר ההתחייבויות כספיות עולות על נכסי החייב או החברה ללא יכולת לפרוע אותן במועד.
צריך להבין שחדלות הפירעון בלתי נמנעת כשהניסיון להגיע להסדרים עם נושים נכשלים, כשהחייב או החברה לא יכולים לפרוע חובות קיימים במועד או לשלמם בכלל, והחובות ממשיכים להצטבר, וכשהמצב הכלכלי לא מאפשר לתקן את המצב באמצעות כלי מו"מ רגילים או הסדר חוב נסבל."
למשרד עו"ד רושאל צ'ולפייב באתר zap משפטי
לאתר של רושאל צ'ולפייב - משרד עו"ד
יש הבדל בין דירה יחידה לבין מי שיש לו מספר נכסים?
יש הבדל משמעותי בין דירת מגורים יחידה לבין אדם שיש ברשותו מספר נכסים במסגרת הליך חדלות פירעון. הדירה היחידה מוגנת יותר מבחינה חוקית, בעיקר משום שהיא משמשת כבית מגורים לחייב ולמשפחתו, והחוק שואף להגן על הזכות לקורת גג בסיסית.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק הגנה מסוימת לדירת המגורים היחידה של החייב, ומכירתה דורשת אישור בית המשפט. בית המשפט בוחן האם מכירת הדירה תביא תועלת ממשית לנושים לעומת הנזק שייגרם לחייב ולמשפחתו, תוך התחשבות בגיל, מצב בריאותי ונסיבות אישיות נוספות.
החייב חייב לקבל דיור חלופי לתקופה מינימלית של ארבע שנים או יותר לפי הצורך במקרה של מימוש הדירה. בדרך כלל, בית המשפט נמנע מלמכור את דירת המגורים היחידה אם יש אלטרנטיבות אחרות לגביית חובות.
כאשר יש מספר נכסים, ההגנה על דירת המגורים היחידה היא חזקה יותר לעומת נכסים נוספים, שעלולים להימכר ללא הגבלות דומות. נכסים נוספים, שאינם משמשים כדירת המגורים העיקרית, נחשבים לנכסים פנויים שניתן לממשם בקלות יחסית לטובת פירעון חובות."
מה קורה אם הדירה רשומה על שם בן הזוג?
כאשר דירת המגורים רשומה על שם בן הזוג שאינו החייב בחדלות פירעון, הדבר לא מבטיח בהכרח שדירה זו מוגנת לחלוטין מפני עיקול או מימוש על ידי הכונס הרשמי. לדירה רשומה על שם בן הזוג מגיעה הגנה יחסית, כי לרוב חייבים להוכיח שהדירה אכן שייכת לבן הזוג בלבד, ולא לחייב.
אם הדירה הושגה במהלך הנישואין ונחשבת לנכס משותף לפי חוק יחסי ממון, יתכן שבן הזוג החייב עדיין יהיה לו זכות בדירה, והנכס עשוי להיחשף לסיכונים חוקיים. הכונס הרשמי יכול לדרוש מבית המשפט להכריע האם הדירה קשורה לחייב ואם כן לאפשר עיקול ומימוש שלה. במקרים בהם ניתן להוכיח כי מדובר בעסקה פיקטיבית או ניסיון להסתיר נכסים, הדבר עלול להתפרש כהונאה והדירה תיחשב לנכס של החייב."
יש אנשים שמעבירים את הדירה לבעלות של בני משפחה לפני הליך חדלות פירעון. האם זה חוקי? מה הסיכונים?
"העברת דירה לבני משפחה לפני הליך חדלות פירעון היא אפשרות חוקית, אך היא טומנת בחובה סיכונים משפטיים משמעותיים. ההעברה יכולה להתבצע כהעברה ללא תמורה, כמתנה, בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה, ואף זוכה להקלות במיסוי, אך זה חייב להיעשות באופן חוקי ומתועד.
בכל מקרה של הליך חדלות פירעון, הכונס הרשמי יכול לבחון את ההעברה ולדרוש לבטל אותה אם יוכח שמדובר בניסיון להסתיר נכס מנושים או בעסקה פיקטיבית. החוק מחייב את הגורמים להציג את ההעברות שבוצעו בזמן האחרון, ולבית המשפט יש סמכות להחזיר נכסים להעברה חסרת תוקף במסגרת הליך 'ביטול העברות גורפות' שנועד למנוע התחמקות מנושים.
עיכוב או הסתרת נכסים על ידי העברה כזו יכול להיחשב לעבירה פלילית או להוות בסיס לתביעות אזרחיות ולפסילת הסדר חדלות הפירעון. הסיכונים המרכזיים כוללים ביטול ההעברה על ידי בית המשפט והחזרת הנכס לרשות הכונס, חשיפה לתביעות משפטיות ונזקים כספיים, עיכוב בתהליך חדלות הפירעון או סירוב של בית המשפט לקבל את תכנית הפירעון. יש להיוועץ תמיד עם עורך דין מומחה בחדלות פירעון לפני כל העברה של נכס יקר."
יש מצבים שבהם אפשר להגיע להסדר עם הנושים ולהציל את הדירה?
"כן, במקרים רבים ניתן להגיע להסדר עם הנושים ולהציל את הדירה במסגרת הליך חדלות פירעון. החייב יכול להציע לבית המשפט ולנושים תכנית להסדר חוב שבה הוא מציע פריסה של תשלומים שונה ונוחה יותר מניהול הליך פשיטת רגל מלא. תכנית ההסדר חייבת להיעשות במסגרת חוק חדלות פירעון והליך מוסדר, והיא מחייבת את רוב הנושים לפי חוק.
ההסדר כולל תנאים להסדרת חובות, ולעיתים גם פטור חלקי או מלא מהיתרה, ומטרתו לאפשר לחייב לשקם את מצבו הכלכלי תוך שמירה על נכסיו כולל דירת המגורים. הליך זה כולל הגשת בקשה להסדר חוב לבית המשפט, דיווח לנושים וארגון אסיפות נושים להצבעה, כאשר החלטה תתקבל רק אם רוב ומשקל הנושים תומכים בהסדר. במידה והסדר אושר, הליך חדלות הפירעון מבוטל והחייב אינו מאבד את הדירה.
יתרונות ההסדר כוללים שמירה על נכסים יקרים כגון דירה, מניעת הליכי כינוס ופשיטת רגל, אפשרות לנהל את התקופה הפיננסית בצורה מתוכננת ומוסדרת, ושמירה על סיכוי לשיקום כלכלי אמיתי."
מה ההבדל בין הליך הסדר חובות להליך חדלות פירעון מבחינת הדירה?
"ההבדל המרכזי הוא שהסדר חובות הוא הליך שבו החייב מנהל משא ומתן ישיר עם הנושים כדי להגיע להסדר תשלומים חדש, בלי להכריז על עצמו כחדל פירעון. במסגרת הסדר החובות, בדרך כלל החייב ממשיך להחזיק בדירתו ואין מכירה בכפייה של הנכס. ההסדר מאפשר לחייב לשמור על הבית, בתנאי שיוכל לעמוד בתשלומים החדשים שנקבעו. ההליך פחות פומבי, מהיר וגמיש יחסית, עם פחות השלכות שליליות על החייב.
הליך חדלות פירעון הוא הליך משפטי מלא ומורכב שבו החייב מוכרז כמי שאינו יכול לפרוע את חובותיו. בהליך זה נכסי החייב, כולל דירת המגורים, יכולים להיאסף ולממשו על ידי הכונס הרשמי לטובת פירעון החובות. עם זאת, קיימות הגנות והסדרים שיכולים לאפשר שמירה על הדירה.
הליך כזה נותן לחייב 'הפטר' - מחיקה של רוב החובות בסופו, אך עולה במחיר של הגבלות קשות יותר וחשיפה גבוהה יותר של הנכסים. הסדר חובות מועדף כשקיימת אפשרות להמשיך לעמוד בתשלומים ולנהל משא ומתן עם הנושים, ומאפשר סיכוי טוב יותר לשמור על הדירה."
עורך הדין רושאל צולפייב הוא מומחה מוכר להתחדשות עירונית ומקרקעין, הבראת חברות וחדלות פירעון. הוא חבר ופעיל בוועדות השונות מטעם לשכת עורכי הדין במחוז מרכז, לרבות ועדת חדלות פירעון, הוצאה לפועל, מקרקעין ודיני עבודה.
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה בשיתוף zap משפטי