כבר שנתיים שמדינת ישראל במלחמה, מלחמת חרבות ברזל. אולם, בו בזמן, מתנהלת מלחמה אחרת, אמנם קטנה יותר אך לא פחות הרסנית, בין כתלי הבית. מדובר במלחמה שבה הילדים אינם צופים מהצד, אלא הופכים לכלי נשק בידי אחד ההורים נגד השני.
"במהלך השנתיים האחרונות, מאז פרוץ המלחמה, אנחנו עדים לעלייה חדה בתופעת הניכור ההורי", מספרת עו"ד יהודית שם טוב, המתמחה בדיני משפחה. "הורים מנצלים את מצב החירום, הפחדים והטראומות, כדי להצדיק ניתוק הקשר בין הילדים להורה השני. פתאום כל דבר הופך לתירוץ - 'אין לו ממ"ד', 'הוא לא יודע להתמודד עם המצב', 'הוא במילואים כל הזמן', 'הילדים מפחדים אצלו' והרשימה עוד ארוכה".
התופעה המכונה "ניכור הורי" היא אחת התופעות המטרידות ביותר במערכת דיני המשפחה הישראלית. מדובר במצב שבו ילד מפתח שנאה או איבה בלתי מוצדקת כלפי אחד מהוריו, בדרך כלל כתוצאה מהסתה מתוחכמת ושיטתי של ההורה השני. אבל בניגוד למה שחושבים רבים, זה לא סתם "כעס של ילד" או "מצב זמני שיחלוף" - זהו תהליך מורכב ומזיק שיכול להשאיר צלקות עמוקות לכל החיים. לפעמים, הקשר בין הילד להורה המנוכר נפגע עד כדי נתק מוחלט, ולעיתים, גם עם הקשר קיים, הוא רופף ומוצף בקשיים.
מה בעצם קורה לילד שחווה ניכור הורי?
כדי להבין את חומרת התופעה, חשוב לדעת מה בעצם עובר על הילדים הכלואים במרכז הסכסוך. "זה כמו שטיפת מוח של ממש", מסבירה עו"ד שם טוב. "ההורה המנכר 'מתיישב' על התודעה של הילד, משחק בה, מטשטש את האמת ויוצר אמת אלטרנטיבית. הוא טווה קורי חשיבה כמו 'האמא הזאת פוגעת בך' או 'האבא הזה מסוכן לך'. הילדים חיים בפחד יומיומי, כמו בשבי פסיכולוגי ממש".
הילדים שחווים ניכור הורי מפתחים סימפטומים מאוד ספציפיים: הם מדברים על ההורה המנוכר בלשון מונוטונית ומלאת סיסמאות, חוזרים על טענות שברור שלא יצאו מפיהם של ילדים ("אין לך מסוגלות הורית", "אתה לא אוהב אותי באמת"), ולעיתים אף מוחקים לחלוטין זיכרונות חיוביים משותפים. "ילד בן שבע יגיד לך בפנים ישרות ש'אבא לא היה בבר המצווה שלי' גם אם יש תמונות שמוכיחות אחרת", מתארת עו"ד שם טוב. "זו מחיקה מוחלטת של ההיסטוריה המשותפת".
המלחמה כזירת קרב נוספת
המלחמה הנוכחית הוסיפה ממד חדש ומטריד לתופעה. "הורים מנכרים מצאו במצב החירום הלאומי, בו אנו מצויים כבר שנתיים, את התירוץ המושלם", מבהירה עו"ד שם טוב. "בעבר הם היו צריכים להמציא סיבות לביטול מפגשים. עכשיו הם פשוט אומרים 'המצב לא בטוח', 'הילד מפחד מהאזעקות אצלך', 'אין לך מקלט מתאים' או אפילו 'אתה במילואים כל הזמן, מתי יש לך זמן לטפל בילד'".
התוצאה היא שהטראומה הלאומית מתערבת עם הטראומה האישית של הילדים. "ילד שכבר מתמודד עם פחדים מהמלחמה, נאלץ להתמודד גם עם 'אובן', במובן מסוים, של אחד ההורים", מסבירה עו"ד שם טוב. "זה אכזריות כפולה - דווקא עכשיו, כשהילד הכי זקוק לתחושת הביטחון של שני הוריו, הוא מקבל מסר שאחד מהם מסוכן או לא רוצה אותו".
בין אכיפה לטיפול
מערכת המשפט בישראל התפתחה משמעותית בהתמודדות עם ניכור הורי בשנים האחרונות. "היום יש לנו ארסנל כלים הרבה יותר מתוחכם מאשר בעבר", מציינת עו"ד שם טוב. "אנחנו יכולים להגיש תביעות נזיקיות שיכולות להגיע למאות אלפי שקלים, לבקש העברת משמורת במקרים חמורים, ואפילו להטיל סנקציות פליליות של ממש".
אחד הכלים החדשים והמשמעותיים הוא "נוהל הנשיאה", שקבע הליך מזורז לטיפול בחשדות לניכור הורי. "במקום לחכות חודשים לדיון, היום בית המשפט חייב לקבוע דיון תוך 14 יום", מסבירה עו"ד שם טוב. "זה קריטי, כי בניכור הורי כל יום שעובר הוא יום שאבד לתמיד. הקשר הולך ונשחק, והילד שוקע עמוק יותר במצב של שנאה בלתי מוצדקת".
בתי המשפט גם לא מהססים יותר להטיל סנקציות חמורות על הורים מנכרים. "ראינו מקרים של קנסות כבדים, מאסר בפועל, ואפילו העברת משמורת מהאם לאב או להיפך", מפרטת עו"ד שם טוב. "השופטים מבינים שמדובר בהתעללות נפשית בילדים, ופועלים בהתאם".
לעו"ד ומגשרת יהודית שם טוב באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד ומגשרת יהודית שם טוב
כשגם ההורים וגם הילדים נפגעים
המחקר בנושא ניכור הורי הולך רחוק עד לשנות ה-80 של המאה שעברה, אולם גם כיום, התמונה שעולה מהם היא עגומה מבחינת ההשלכות ארוכות הטווח על ילדים שחווים ניכור הורי. "אנחנו מדברים על בעיות נפשיות קשות - דיכאון, חרדה, קשיים ביצירת קשרים בבגרות, ובמקרים קיצוניים אפילו נטיות אובדניות", מסבירה עו"ד שם טוב. "הילד למעשה מאבד הורה חי ונושם, וזה כאב שלא פחות מאובדן אמיתי".
לדברי עו"ד שם טוב, גם ההורה המנוכר משלם מחיר כבד. "אנחנו רואים הורים שמגיעים למצב של דיכאון עמוק, תחושות חוסר אונים, ולעיתים אף וויתור מוחלט על הקשר עם הילדים", מתארת עו"ד שם טוב. "יש הורים שאחרי שנים של מאבק פשוט נשברים ומפסיקים לנסות. זה טרגי, כי הילד מפסיד כפליים".
מה ניתן לעשות? המלחמה על החזרת הקשר
עו"ד שם טוב מדגישה שהמפתח הוא זיהוי מוקדם ופעולה מהירה. "ברגע שמזהים ניצנים של ניכור, אסור לחכות", היא מזהירה. "כל יום שעובר הוא יום נוסף של 'שטיפת מוח' לילד. צריך לפעול מיידיות - לתעד הכל, לפנות לבית המשפט, לדרוש הפעלת נוהל דחוף".
"שמרו כל הודעת ווטסאפ, כל סירוב למפגש, כל אמירה מוזרה של הילד", היא מוסיפה. "תקליטו שיחות כשמותר על פי חוק, תרשמו הכל ביומן מפורט. בית המשפט צריך לראות תמונה מלאה ומדויקת של מה שקורה".
במקביל, כך לדבריה, חשוב לא "להחזיר מלחמה". "הפיתוי הוא להתחיל לדבר רעות גם על ההורה המנכר, אבל זה טעות חמורה", מסבירה עו"ד שם טוב. "הילד ממילא מבולבל ונמצא בקונפליקט נאמנויות. אם גם אתם תתחילו להסית, הוא רק יסתבך יותר. היו ההורה הבוגר במצב - זה גם הדבר הנכון לילד וגם עוזר לכם במשפט".
תקווה בתוך הקושי
למרות הקושי, עו"ד שם טוב רואה התפתחויות מעודדות. "המודעות לתופעה גוברת מאוד, בתי המשפט הפכו יותר נחושים, ויש יותר כלים טיפוליים זמינים", היא אומרת. "ראינו מקרים שבהם אחרי שנים של ניתוק, הצלחנו להחזיר את הקשר. זה לא קל, זה דורש התמדה ומקצועיות, אבל זה אפשרי".
עו"ד שם טוב מסיימת במסר התקווה: "המטרה היא לא ניצחון במשפט, אלא הצלת הקשר בין הורה לילד. וגם אם הדרך ארוכה וקשה, כל יום שמוחזר לילד את זכותו לאהוב ולהיות נאהב על ידי שני הוריו - זה יום שמציל חיים. במיוחד עכשיו, בתקופה כל כך קשה עבור כולנו, הילדים שלנו זקוקים לכל טיפת אהבה ויציבות שאפשר לתת להם".
עו"ד יהודית שם טוב, שמובילה את הדיון המקצועי בנושא ניכור הורי, עומדת בראש משרד בוטיק המתמחה בדיני משפחה בירושלים. לאחר שנים רבות של התמחות בתחום, היא הקימה את המשרד מתוך הבנה עמוקה שהליכי גירושין דורשים לא רק מקצועיות משפטית, אלא גם רגישות לפן הרגשי והאנושי. "ניכור הורי הוא אולי אחד התחומים הכי מורכבים בדיני משפחה", היא מסבירה. "זה לא רק עניין של סעדים משפטיים, אלא של הבנה עמוקה של הדינמיקה המשפחתית והצורך לאזן בין אכיפה קשוחה לבין טיפול רגיש".
המשרד, שליווה לאורך השנים מאות משפחות בתיקים מורכבים, מתמחה בגישה המשלבת ייצוג משפטי נחוש עם הבנה של המורכבות הרגשית. "כל תיק של ניכור הורי הוא סיפור משפחתי ייחודי", מדגישה עו"ד שם טוב. "צריך לדעת לא רק איך לנהל משפט, אלא איך לתמוך בהורה מנוכר שעבר טראומה, ואיך לעבוד מול ילדים שהם הקורבנות האמיתיים במצב הזה. זה דורש ניסיון, רגישות, ובעיקר - אמונה שאפשר לתקן מה שנשבר".
הכתבה באדיבות zap משפטי
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי